קרב זאמה – הבדלי גרסאות

 

חניבעל פרס את כל ה[[פיל מלחמה|פילים]] שלו (שמונים במספר) מלפנים בקו הראשון. מאחריהם נפרסו הרגלים שלו, גם הם בשלושה קווים. בקו הראשון הוצבו שכירי חרב מ[[גאליה]] ומ[[ליגוריה]], וקלעים מ[[האיים הבלאריים]], כ-12 אלף לוחמים שגויסו על ידי מאגון, אחיו של חניבעל. בקו השני הוצבו רגלים בעלי חימוש כבד יותר, רובם טירונים שגויסו מקרתגו ומלוב, ואילו בקו האחרון הוחזקו ותיקי המלחמה מאיטליה, שרידי צבאו המקורי של חניבעל, 15-24 אלף לוחמים מנוסים. ההיסטוריון [[ליוויוס]] כתב, שצבאו של חניבעל כלל גם 4000 לוחמים מוקדוניים, רגלים כבדים שהמלך פיליפוס מ[[מוקדון]] שלח לעזרת קרתגו, אך חוקרים מודרניים נוטים לראות בטענה זו תעמולה רומית שיקרית. הפרשים הוצבו בשני האגפים, כאשר 2000 פרשים נומידיים, שנותרו נאמנים לקרתגו, הוצבו באגף השמאלי של הצבא הקרתגני, ואילו הפרשים הקרתגניים הוצבו באגף הימני, מול הפרשים האיטלקיים .

חניבעל קיווה, שהפרשים שלו יצליחו למשוך את הפרשים העדיפים של יריבו משדה הקרב, וכך יבטלו את היתרון העיקרי של סקיפיו על צבאו. כוחות הרגלים של חניבעל, שנהנו מעדיפות מספרית ניכרת על יריביהם, היו אמורים להביס את הלגיונות הרומיים בסיוע הלם ההסתערות של הפילים.