פוקאס, קיסר האימפריה הביזנטית – הבדלי גרסאות

}}

'''פוקאס''' (ב[[יוונית]]: '''Φωκάς'''; ב[[לטינית]]: ''Flavius Phocas Augustus'', פלביוס פוקאס אוגוסטוס) היה [[קיסר]] [[האימפריה הביזנטית]] בין השנים [[602]] - [[610]]. פוקאס היה איש צבא ועלה לשלטון לאחר שהנהיג [[הפיכה צבאית]] במסגרתה [[רצח פוליטי|נרצח]] קודמו, [[מאוריסוס, קיסר האימפריה הביזנטית|מאוריסוס]], הייתה זו עליה אלימה ראשונה לשלטון מאז ימי [[קונסטנטינוס]]. הוא-עצמו נרצח על ידי יורשו, [[הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית|הרקליוס]]. במשך רוב שנות שלטונו התמודד עם פריצת גבולות האימפריה על ידי ה[[אווארים (עם קדום)|אווארים]] וה[[סלאבים]] ב[[בלקן]] וה[[האימפריה הסאסאנית|פרסים]] במזרח ועם התקוממויות ומלחמות אזרחים ב[[סוריה]], [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|ארץ ישראל]] ו[[מצרים]]. בשנת [[607]] חתם על צו השולל את קיומה של ה[[יהדות]] כ"דת נסבלת" באימפריה וכפה אף [[טבילה לנצרות|הטבלה]] באונס של יהודים, דבר שהיווה זרז למרד יהודי ב[[אנטיוכיה]] ול[[מרד הרקליוס]]{{הערה|1=[[מיכאל אבי יונה]], '''בימי רומי וביזנטיון''', ירושלים תש"ו עמ' 185-186}}. פוקאס היה הראשון מבין הקיסרים הנוצרים שגידל [[זקן]], דבר שאיפיין מאז ואילך את קיסרי ביזנטיון{{הערה|1=[http://www.byzantium.xronikon.com/statfirst.html קיסרי ביזנטיון]}}.