עבירה – הבדלי גרסאות

על פי ההגדרה עבירה הינההיא הפרתו של כלל מחייב. על מנת לבחון האם בוצעה עבירה, יש לבחון את הכלל המחייב, מהיכן נלקח תוקפו, והאם אכן הופר. מקומות בהם נמצאים בדרך כלל כללים מחייבים שהפרתם נחשבת לעבירה הינםהם:

# '''חוקים, תקנות וצווים''' שחוקקה מדינה ריבונית. בדרך כלל העבירות נמצאות ב[[חוק העונשין]]. ישנן עבירות המפורטות בחיקוקים נוספים, כגון חיקוקים העוסקים במסים, ב[[תעבורה]], ב[[תכנון ובניה]], בשמירה על בריאות הציבור, בשמירה על הסביבה, ובאיסורים על [[סחר בסמים]], ואיסורים נוספים. חוקים רבים אשר אינם עוסקים דווקא בעבירות ובעונשין כוללים "פיסקה עונשית" ההופכת את הפרתם של סעיפים מסוימים מהם לעבירה. החוק יכול להסמיך מחוקק משנה להתקין תקנות אשר אף הן מחייבות והפרתן הינההיא עבירה. סעיף 1 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 קובע כי "אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על פיו", אך ברור הוא כי הכוונה הינההיא לעונש שיכולה להשית המדינה, ולא לעונשים פנימיים בארגונים שונים, או לעונשים מידי שמיים.

# '''תקנון''' של ארגון כלשהו, כגון: מוסד להשכלה, חברה מסחרית, ארגון צדקה, מועדון חברים, ארגון [[צבא|צבאי]], וכדומה. הפרת כללים של ארגון שאינו מדינה מכונה בדרך כלל '''עבירת משמעת'''. הענישה על הפרה מסוג זה הינההיא לרוב פנימית בתוך הארגון, וקלה יותר מהענישה על הפרת חוק, צו או תקנה.

לצורכי ערך זה נתייחס לכל מקור מחייב, אשר הפרתו הינההיא בבחינת עבירה, כאל "חוק", במשמעותו הרחבה של המושג, ולא במשמעותו המשפטית הצרה שפירושה דבר חקיקה שיצא ב[[מדינת ישראל]] מלפני [[הכנסת]].

'''מעשה''' הינוהוא מעשה אקטיבי המפר את החוק. '''מחדל''' הינוהוא הפרת חובה חוקית או חובה על פי חוזה באמצעות אי עשייה.

החוק המגדיר את העבירה קובע הן את הרכיבים העובדתיים הצריכים להתקיים לצורך ביצוע העבירה והן את היחס הנפשי כלפיהם של העושה.בהיעדר אחד מאלה אין מתקיימת העבירה. כך, גניבהגנבה מוגדרת כנטילתו ונשיאתו של חפץ מתוך כוונה לשלול אותו עולמית מבעליו. אדם הנוטל עט ללא רשות בעליו על מנת להחזירו לאחר מכן, אינו גנב, אך אדם הנוטל אותו ללא רשות בעליו על מנת שלא להחזירו הינוהוא גנב. היסוד העובדתי הינוהוא זהה - נטילת העט. היסוד הנפשי - כוונתו של האדם בעת המעשה - הינוהוא שונה.

תורת המשפט מבדילה בין עבירות מסוג [[רע כי נאסר]] (Mala in Prohibita) ובין עבירות מסוג [[רע שלעצמו]] (Mala in Se). עבירות מן הסוג הראשון הן עבירות שעשייתן אינה נוגדת את חוש המוסר הטבעי, והפעולה הינההיא אסורה אך משום היותה אסורה על פי החוק. עבירות מן הסוג השני הינןהן עבירות שעשייתן הינההיא כשלעצמה נוגדת את המוסר, אף לולא היו נאסרות בחוק. אדם החוצה צומת ריק בלילה באור אדום עובר על החוק, אך פעולתו, אם אכן היה הצומת ריק ולא סוכנו חיי אדם, אינה מהווה פעולה שיש לגביה איסור מוסרי. לעומת זאת, רצח מהווה לרוב פעולה שיש עליה איסור מוסרי, המקביל לאיסור הפלילי. משמעותה של הבחנה זו בתורת המשפט מקבלת משמעות בחקיקה שיש לגביה ויכוח ציבורי, כגון איסור על שתיית משקאות חריפים, ובשאלות לגבי כוח האכיפה של המדינה, וחיקוקים בעלי אופי פטרנליסטי.