אררט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 15:
'''אררט''' ([[טורקית]]: '''Ağrı Dağı''', [[ארמנית]]: '''Արարատ''') הוא [[הר געש]] כבוי הנמצא בצפון מזרח [[טורקיה]], סמוך למשולש הגבולות עם [[ארמניה]] ו[[איראן]]. ההר מתנשא לגובה 5,166 מטרים והוא המקום הגבוה ביותר בטורקיה המודרנית. הוא ממוקם 16 ק"מ מערבית לגבול עם איראן ו-32 ק"מ דרומית לגבול עם ארמניה. הר אררט מוכר בעיקר בשל אזכורו ב[[תנ"ך]] כמקום עליו נחה [[המבול|תיבת נח]], אך הקביעה כי הוא אכן הר זה שנויה במחלוקת.
 
לאורך ההיסטוריה עבר ההר בין מדינות ואימפריות שקמו ונפלו ב[[אסיה הקטנה]] וה[[קווקז]], בהן ה[[סקיתים]] וה[[מדי|מדים]] המוזכרים ב[[תנ"ך]]{{הערה|[{{תנ"ך|בראשית פרק |ח, פסוק |ד//http://www.mechon-mamre.org/i/t/t0108.htm]}}.}}. במאה השלישית לפנה"ס גם [[אלכסנדר הגדול]] כבש את ההר בזמנו מה[[פרסים]], והפך אותו לחלק מ[[מוקדון]], ממלכתו. לאחר כינונה של ממלכה ארמנית עצמאית בשנת 198 לפנה"ס, הר אררט היה חלק ממנה קרוב ל-600 שנה, למעט הפסקה קצרה בין השנים 114-118 לספירה, אז נכבשה הממלכה על ידי הקיסר הרומי [[טריאנוס]]. לשנסתיימה תקופת שלטונה של ממלכת ארמניה על ההר, הפך המחוז כולו לשדה קרב בין [[האימפריה הפרסית]] לזו ה[[האימפריה הרומית|רומית]], ולאחר שזו האחרונה פוצלה לשתי קיסרויות נפרדות היה ההר בשליטת הקיסרות המזרחית, היא [[האימפריה הביזנטית]].
 
בתחילת המאה התשיעית לספירה החילה הממלכה הארמנית מחדש את ריבונותה על האזור לתקופה קצרה. בשנת [[1071]] זכו בשטח ה[[סלג'וקים]] לאחר שהביסו את הצבא ה[[האימפריה הביזנטית|ביזנטי]], ב[[קרב מנזיקרט]], ששלט שם כ-25 שנה לאחר הארמנים. [[הממלכה הגאורגית המאוחדת]] השתלטה על השטח ב[[המאה ה-13|מאה השלוש עשרה]] עד לכיבוש ההר בידי ה[[עות'מאנים]] ב-[[1517]] עד לתחילת המאה ה-20.