אהרן בן אשר – הבדלי גרסאות

# השימוש שהוא ערך במידת ה"היקש" שהיא עקרון קראי קדום מובהק מלמד לדעתם שהוא היה קראי{{דרושה הבהרה|היכן משתמש בן אשר במידת ההיקש}}{{הערה| עם זאת, נראה שמידת ה"היקש" הקראית, לקוחה ממידת ה"בניין אב" הרבנית - לימוד ממקרא אחד מפורט, על מקרא אחר שאינו מפורט}}.

# היהדות הרבנית הייתה עסוקה באותה תקופה ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] וכמעט לא עסקה ב[[מקרא]], בעוד היהדות הקראית עסקה בתורה שבכתב בלבד כיוון שהיה לה משקל מכריע בפסיקת ההלכה. על כן, סביר להניח שהרבה ממפעל המסורה נעשה על ידי קראים{{הערה| אעפ"י שבתקופה ההיא ידוע לנו על חכמי דקדוק רבניים, כמו [[רב סעדיה גאון|רס"ג]], [[דונש בן לברט]] ו[[מנחם בן סרוק]], מניחים שהיו גם מדקדקים קראים}}.

 

===טענות התומכות בהיותו רבני / שוללות את היותו קראי===

# [[דונש בן לברט]], הידוע בהתנגדותו העזה לקראים{{הערה|בספר "תשובות דונש ל[[מנחם בן סרוק|מנחם]]", מבקר דונש את מנחם שפירש את המילה "[[מליקה|ומלק]]" כמו דעת הקראים, וכך כותב: {{ציטוטון|ופתרת ומלק את ראשו (ויקרא, א', ט"ו) עניין שחיטה הוא, אך שחיטת העוף, '''והעניין הרע הזה הוא עניין ראש המינים [[ענן בן דוד|ענן]]''' המחליק על תלמידי רבנן, ועל החכמים הראשונים והפותרים הקדמונים אשר ראו עבודת המקדש בעולות וזבחים, ואמרו כי המליקה היא מלאכת זולתי השחיטה, ומלאכתה לחתוך השדרה והמפרקת ביד ולא בסכין, והפסוק יורנו כי המליקה אינה כשחיטה, באמרו ומלק את ראשו ולא אמר ומלק אותו, ולא ומלקו, ואם תאמר הלא שחיטה בצואר והצואר קרוב מן הראש, אומר ולו הייתה בראש לא תועילך התשובה הזאת מאומה, כי השחיטה אם תהיה בראש לא יפול שם ממלאכתה כי אם על הפגר כולו, כאשר הוא אומר בכל שחיטה ושחט אותו, ושחטו, ושחט את בן הבקר (ויקרא, א', ה'), ושחט את הציפור החיה (ויקרא, י"ד, ה'), ולכן נאמר כי לו הייתה המליקה כשחיטה לא אמר ומלק את ראשו, כי אם ומלקו או ומלק אותו, והתבונן ואל תשגה בתורת אל ודתו}}.}}, מסנגר על בן אשר בתשובותיו ל[[רב סעדיה גאון|רס"ג]] (שחלק עליו בפרט דקדוקי כלשהו).{{הערה|וכך כותב (תשובה 72): {{ציטוטון|ועשה התו אשר בתלפיות (שיר השירים, ד', ד') כי הוא מעיקרה '''לפי שהשיב על בן-אשר''' ואמר תלף תלף האותת. והיא נכרית כמו תו תאניה. כמו תו תלפיה. והקיבוץ תלפיות שהוא נגזר מן מלפנו (איוב, ל"ה, י"א) ופתרון 'בנוי לתלפיות' לתלוליות כמו תלול הוא יצא לשני פנים האחד מלכי בני ישראל שיכתבון תליית הנשק בטירתם כדכתיב אלף המגן תלוי עליו}}.}} לא נראה הדבר שמדקדקים רבניים שהתנגדו לקראים בצורה נחרצת יראו בחכמים קראים דעה לגיטימית בדקדוק/בהלכה מבלי להביע כל הסתייגות מהיותם קראים.{{הערה| העדיפות של דברים אלו על פני דברי הרמב"ם הוא הזמן שבו הם חיו - דונש ורס"ג היו בני דורו של אהרון בן-אשר, לעומת הרמב"ם שחי כ-200 שנה אחריו.}}

# בספרו "דקדוקי הטעמים" משתמש בן-אשר לעתים בדרשות ואגדתות המופיעות בתלמוד, מבלי לציין דברי ביקורת כלשהם, או אפילו להודיע שהוא לקח זאת מברי הפלוגתא שלו.{{הערה| דוגמה לכך בפרק "מספר השנים של הספרים", כותב בן-אשר מי כתב את כל 24 ספרי התנ"ך, והדברים תואמים בדיוק את דברי התלמוד (מסכת בבא בתרא, דף יד:-טו.)}} לכן נראה שהכותב ראה את דברי חז"ל כמובנים מאליהם.

 

==ראו גם==