מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 14:
| עילה=הפיכה צבאית כנגד הממשל הקומוניסטי באפגניסטן.
| קואורדינטות=
| צד ראשון={{דגל|ברית המועצות}}
[[קובץ:Flag of Afghanistan 1980.svg||22px|]]
| ראש מדינה ראשון=
| מפקד ראשון={{דגל|ברית המועצות}}
[[קובץ:Flag of Afghanistan 1980.svg||22px|]]
| כוח ראשון=
| צד ראשון-אבידות=
| צד שני=[[קובץ:Flag of Jihad.svg|22px]]
{{דגל|ארצות הברית}}
----
{{דגל|איראן}}
| ראש מדינה שני =
| מפקד שני=
| כוח שני=200,000-250,000 לוחמי [[מוג'אהדין]]
| צד שני-אבידות=75,000-90,000 הרוגים ולפחות 75,000 פצועים מה[[מוג'אהדין]]
שורה 50:
| מפה=[[קובץ:SovietInvasionAfghanistanMap.png|250px|מפת הפלישה לאפגניסטן]]
}}
'''מלחמת אפגניסטן''' היא מלחמה שערכה [[ברית המועצות]]
בעקבות מרידות של גורמים [[אסלאם|
עצרת [[האומות המאוחדות]] גינתה פלישה זו, ובהחלטת עצרת האו"ם מס' 37 מיום [[29 בנובמבר]] [[1983]], הוצהר כי על ברית המועצות להסיג את כוחותיה מאדמת אפגניסטן.
שורה 77:
מן הראוי לציין כי משטרי ברית המועצות ואפגניסטן עמדו ביחסים דיפלומטיים ידידותיים. כ-400 יועצים צבאיים סובייטיים שהו באפגניסטן כבר ממאי 1978. ביולי 1979 שלחה ברית המועצות גדוד מוצנח לעזרת המשטר האפגני שביקש זאת.
עם התגברות התקיפות של המורדים, שהסתייעו במדינות זרות, פרסה ברית המועצות את
==כניסת הכוחות הסובייטיים==
שורה 110:
הכוחות הלוחמים מצד האפגנים היו בעיקרם שבעה ארגונים איסלאמיים. מתוכם ארבעה נחשבו לקיצוניים דתיים: ארגוניהם של גולבודין חקמטייאר, חאליס, בורחאנודין רבאני וסאייף, ואילו שלושה כמתונים יחסית: ארגוניהם של נבי, גיילאני ומוג'דאדי. לוחמי המוג'הידין ראו בלחימתם שליחות דתית ומלחמה קדושה למען [[אללה]], ונלחמו באומץ רב.
במאי [[1985]] התאחדו שבעת ארגוני המורדים למאבק משותף בסובייטים, והחלו פועלים בסביבות קאבול תוך שהם משגרים מטחי [[קטיושה|קטיושות]] כנגד מטרות הממשל הקומוניסטי. כישלון הסוביטיים בדיכוי המרידה, השגת תמיכה בינלאומית לעמדותיהם או שיקום הצבא האפגני התבררו כדורשים מעורבות צבאית מלאה שלה במלחמה במורדים. ברית המועצות החלה מפעילה כוחות אוויריים
===ממשלת נג'יבאוללה והנסיגה===
שורה 116:
ממשלתו של קרמאל הייתה חלשה ובלתי יעילה, והוא הוחלף במאי 1986 במוחמד נג'יבאוללה, לשעבר ראש המשטרה החשאית. נג'יבאוללה חוקק חוקה חדשה בנובמבר אותה שנה, בה בוססה שיטה רב מפלגתית, חופש הביטוי ועדיפות ל[[שריעה]] על פני החוק החילוני. הוא גם החל ב-1987 במדיניות של "פיוס לאומי", כפי שייעצו לו בכירים במפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, אך מדיניות זו לא עזרה לביסוס שלטונו או השגת משא ומתן עם המורדים.
משא ומתן חשאי לנסיגה סובייטית מאפגניסטן החל כבר ב-1982. ב-1988, חתמו ממשלות פקיסטן ואפגניסטן בתיווך המעצמות בז'נבה על פשרה בסכסוכים ביניהן, שהקרינו עד אז גם על המלחמה באפגניסטן. כך הצליח נג'יאוללה
ההסכם בז'נבה גם ביסס את אי התערבות ארצות הברית וברית המועצות בפקיסטן ואפגניסטן, בהתאמה, והציב יעד לנסיגה מלאה סובייטית ב-[[15 בפברואר]] [[1989]].
שורה 123:
==תוצאות==
למלחמה באפגניסטן הייתה השפעה ניכרת על הפוליטיקה הפנימית בברית המועצות. היא הייתה אחד הגורמים העיקריים להתגברות אי שביעות הרצון מהמשטר הקומוניסטי בשנות השמונים, והעלתה אל פני השטח מחלוקות דתיות, אתניות ולאומיות בקרב האוכלוסייה המוסלמית הגדולה ברפובליקות
משטרו של נג'יבאוללה המשיך להתמודד עם מלחמת האזרחים באפגניסטן, עד שנפל ב-[[1992]] והוחלף במשטר ה[[טאליבן]]. אפגניסטן ניזוקה קשות: ייצור הדגן ירד ב-3.5% בכל שנה בממוצע בין 1978-1990 בשל הלחימה, הרס התשתית ובצורות. נסיונות סובייטיים לריכוז ה[[חקלאות]] ב[[קולחוז|קולחוזים]] לא עלו יפה ותרמו גם הם לירידה בגידולים.
==לקריאה נוספת==
* לסטר גראו ומיכאל גראס,
==ראו גם==
|