רוברט ראושנברג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 15:
בשנת 1952 החל ראושנברג בעבודה על סדרות הציורים "ציורים שחורים" ו"ציורים אדומים" שבהם שילב על ה[[קנבס]] אזורים גדולים של צבע שנמרח בצורה [[אקספרסיוניזם|אקספרסיוניסטית]] עם [[קולאז']] וחפצים שמצא ועשה בהם שימוש אומנותי. ה"ציורים המשולבים" הללו כללו בסופו של דבר חפצים שונים ומשונים כמו [[עז הבית|עז]] [[פוחלץ|מפוחלצת]] וה[[שמיכה]] של האמן. ראושנברג ניתץ את הגבולות המסורתיים בין [[ציור]] ו[[פיסול]] והיווה השראה לדור של אמנים אשר חיפשו תחליפים לאומנות המסורתית.
 
גישתואישתו של ראושנברג כונתה לעתים "[[נאו דאדא]]" - תווית אשר הושמה גם על יצירותיו של ידידו הקרוב [[ג'ספר ג'ונס]]. ראושנברג צוטט לא אחת כאומר שהוא רוצה לעבוד "בפער שבין האומנות לחיים", מה שמרמז על הטלת ספק בהבחנה בין חפצי אומנות לחפצי יום-יום, אשר מזכירה את פסל ה"[[מזרקה (דושאן)|מזרקה]]" של חלוץ זרם ה[[דאדא]] [[מרסל דושאן]].
 
בשנת 1961 נקט ראושנברג צעד אשר יכול להתפרש כצעד בכיוון ההפוך כאשר תמך בתפקיד של "יוצר" ביצירת המשמעות לאומנות. ראושנברג הוזמן להשתתף בתערוכה ב[[גלריית איריס קלרט]] שבה הוטל על אמנים ליצור דיוקן של הבעלים [[איריס קלרט]], ולהציגו. ראושנברג בחר לשלוח [[מברק]] לגלריה בו הצהיר "זהו דיוקן של איריס קלרט אם אני אומר כך".