ח'אן יונס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור
מקור
שורה 47:
מסיומה של [[מלחמת העצמאות]] הייתה העיר תחת שליטה מצרית עד שנת [[1956]]. אוכלוסייתה של העיר גדלה, בעיקר בשל זרימת אלפי פליטים אל שטחה לאחר המלחמה. המצרים הקימו מחנה פליטים ממערב ליישוב והושיבו את רוב הפליטים שם. בשנת 1955 מנתה אוכלוסיית העיר יותר מ-12,000 נפש. במהלך [[שנות ה-50]] שימשה תחנת המשטרה בכניסה המזרחית לעיר כבסיס של גדוד [[פדאיון]]. בשנת 1955 פוצצה התחנה על ידי [[צה"ל]] כחלק מ[[פעולת תגמול|פעולות התגמול]] של מדינת ישראל נגד המפגעים ושולחיהם.
 
ב-[[2 בנובמבר]] [[1956]], במהלך [[מבצע קדש]], כבש צה"ל את ח'אן יונס. למחרת היום, על פי דו"ח [[אונר"א]], הרגו הכוחות הישראלים 275 תושבים בגילאי 15-60{{הערה|{{הארץ|יעל גרינפטר|כתבה|1.2154072|31 באוקטובר 2013}}}}. אחד העדים ל[[טבח]] היה העיתונאי [[מארק גפן]], לימים עורך [[על המשמר]]. [[ישראל]] פעלה להסדרת החיים בעיר תחת שלטונה ובתחילת דצמבר 1956 מינתה מועצת עירייה מתושבי העיר, בראשות עבד א-רחמן אל פרא, שכיהן בראש עיר במשך 21 שנה החל מ-1935{{הערה|{{דבר||הופעלה מועצת עירית חן-יונס|1956/12/04|00434}}}}. העיר הוחזרה במהרה לידי המצרים ונשארה בשליטתם עד לשנת [[1967]]. במהלך [[מלחמת ששת הימים]] נכבשה בשנית העיר, לאחר קרבות שריון וצלפים, על ידי ישראל והושלט בה משטר צבאי. בשנת [[1993]] עברה העיר, יחד עם כל רצועת עזה, לידי [[הרשות הפלסטינית]].
 
בסוף שנות ה-90 הוקם בעיר "בית החולים האירופי" במימון [[האיחוד האירופי]].