סדר קדשים – הבדלי גרסאות

על אף שעל סדר קדשים התחבר תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי (בשונה מ[[סדר טהרות]]), כבר בתקופת הראשונים לא עסקו כמעט בסדר זה ועד לעת החדשה כמעט ולא עסקו בסדר זה בישיבות הגולה, מלבד ב[[מסכת חולין]] העוסקת בענייני שחיטה, [[בשר בחלב]] ו[[תערובות]] הנוגעים לזמן הזה. כתוצאה מכך, מלבד על מסכת חולין, רוב פרשני התלמוד לא כתבו את פירושיהם על סדר זה (לעומת פרשני המשנה שכתבו את פירושיהם){{הערה|ראו בהסכמת [[החוזה מלובלין]] לספרים "ברכת הזבח" ו"צאן קדשים".}}. בנוסף, אין על סדר זה את ספרי ה[[הלכה|פסק]] של הראשונים כמו ה[[רי"ף]] וה[[רא"ש]], שחוברו רק על [[מצוות הנוהגות בזמן הזה]]{{הערה|יוצאים מן הכלל מספר סוגיות ב[[מסכת מנחות]] העוסקות במצוות ציצית ועוד, וכן פסקי הרא"ש על מסכת בכורות והלכות בכורות לרמב"ן עם פירוש ה[[מהרי"ט אלגאזי]].}}. ה"[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]]" בהקדמתו לספרו [[ליקוטי הלכות]], מעלה שתי השערות בנידון. השערה אחת גורסת שטרם הופעת ה[[דפוס]], הפצת כתבי היד נעשתה על ידי העתקה ידנית, מה שגרם לתפוצה מצומצמת של הכתבים, ולכן העדיפו הראשונים לכתוב על נושאים הנוגעים לזמן הזה. השערה שנייה היא שאכן נכתבו פירושים על מסכתות אלו, אך הם אבדו, וייתכן שימצאו בבוא היום, כפי שנמצא [[חידושי הרשב"א על מסכת מנחות]]{{הערה|ניתן למצוא סימוכין להשערות אלו, מכך שה[[ריטב"א]] מזכיר במספר מקומות (בהם, יומא עז, ב) את חידושיו ל[[מסכת זבחים]].}}. הראשונים היחידים שקיימים כיום בצורה מסודרת על סדר קדשים הם: [[רש"י]], [[תוספות]], [[רבנו גרשום]], [[תוספות רי"ד]] ו[[שיטה מקובצת]]{{הערה|בנוסף ישנם את פירוש ה[[ראב"ד]] על מסכת תמיד, שיטה לא נודע למי על מסכת מעילה (הועתק על ידי רבי [[בצלאל אשכנזי]]), ופירושי ראשונים על מסכת קינים.}}. בנוסף לכך, ה[[רמב"ם]] פסק בספרו [[היד החזקה]] גם את הלכות סדר קדשים, ו[[נושאי כלים של הרמב"ם|פרשני הרמב"ם]] עסקו גם בחלק זה.