חוצנים במדע הבדיוני – הבדלי גרסאות

השימוש שעושה המדע הבדיוני בדמויות חוצנים הנוהוא המשך ישיר של דמויות בדיוניות ששימשו בתרבות האנושית מאז שחר ההיסטוריה – יצורים כ[[שד (מיתולוגיה)|שד]]ים, [[אל]]ים ובעלי חיים דמיוניים. כבר ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] תיאר [[יוהאן קפלר]] בספרו '''"סומניום, או: האסטרונומיה של הירח"''', חוצנים החיים על [[הירח]]. קפלר תיאר אותם כיצורים בעלי [[עור]] קשוח, הנחבאים ב[[מערה|מערות]] מפני אור [[השמש]]. בסוף [[המאה ה-19]] תיאר [[אורסון וולס]] בספרו '''"מלחמת העולמות"''' [[פלישה מהחלל]] של חוצנים שמקורם מ[[מאדים]].{{ש}}

רוב החוצנים המתוארים במד"ב הנםהם [[אורגניזם]]. יחד עם זאת, תוארו חוצנים שאינם אורגניים.

על פי רוב מתוארים החוצנים בצורה המאפשרת שיוכם למיון ה[[טקסונומיה|טקסונומי]]. כך ניתן למצוא חוצנים שהנם דמויי [[יונקים]], [[זוחלים]], [[חרקים]], [[רכיכות]], [[צמח]]ים ועוד. תיאור נפוץ מאוד הוא של חוצנים דמויי [[אדם]].

*[[פרנק הרברט]] מתאר גזע תבוני "קלבנים", שבפועל הנםהם [[כוכב]]ים בעלי תבונה.

*מינים לא תבוניים: בספרות המד"ב נעשה שימוש נרחב במיני בעלי חיים, חיידקים או צמחים. דוגמה מפורסמת הנההיא תולעי החול בסדרת [[חולית (ספר)|חולית]].

תכונה נוספת בה נבדלים מיני חייזרים תבוניים זה מזה הנההיא יחסם לאנושות. בספרות המד"ב המוקדמת היה יחסם של גזעי חייזרים לאנושות על פי רוב עוין, והסיפורים התמקדו בקונפליקט שבין האנושות לבין החוצנים. כיום ניתן למצוא מגוון רחב של יחסים בין האנושות לגזעי חוצנים - גזעי חוצנים אשר אינם בעלי נטייה כגזע אך לפרטים עצמם עשוי להיות יחס כזה או אחר.{{ש}}

ישנם תיאורים של גזעים שיחסם כגזע משתנה במהלך העלילה - ברוב המקרים מדובר ביחס עוין שמשתנה לטובה. דוגמה אופיינית למין כזה הנםהם ה[[פורמיקים]] בסדרת [[המשחק של אנדר]].