אדוארד, הנסיך השחור – הבדלי גרסאות

'''אדוארד, [[נסיך ויילס]]''' ([[15 ביוני]] [[1330]] - [[8 ביוני]] [[1376]]) היה בנו ה[[בכור]] של [[אדוארד השלישי, מלך אנגליה]]. ידוע כיום בעיקר בכינויו '''הנסיך השחור'''. אדוארד נודע כלוחם מוערך בעקבות שורת ניצחונות מזהירים שהשיג מול ה[[צרפת|צרפתים]]ים, בתקופת [[מלחמת מאה השנים]]. מת לפני אביו ולכן לא כיהן כ[[מלך אנגליה]].

כבר בגיל צעיר החל לגלות כשרון צבאי מבריק, כאשר ליווה את אביו בקרבות, בעת [[מלחמת מאה השנים]]. בעקבות ניצחונותיו, הוכתר למושל הנסיכות האנגלית החדשה ב[[אקוויטניה]] ב-[[1363]], וניהל לצד אשתו [[ג'ואן, רוזנת קנט|ג'ואן מקנט]], חצר ב[[בורדו]]. ב-[[1367]] הוא יצא למערכה לעזרת [[פדרו האכזר, מלך קסטיליה]], והצליח להשיב לו את הכתר לאחר ניצחון ב[[קרב נז'רה]]. המלחמות גבו מחיר כלכלי כבד, ואילצו את אדוארד להעלות מסים באקוויטניה, דבר שהוביל למרמור, ובהמשך למלחמה בין אדוארד ל[[צרפת]]ים בראשות [[שארל החמישי, מלך צרפת|שארל החמישי]]. למרות מחלתו, ניצח אדוארד גם במלחמה זו, וב-[[1370]] כבש את [[לימוז']] והעלה אותה באש כשהוא מבצע [[טבח]] בתושביה. ב-[[1372]] מחלתו כפתה עליו להשאיר את השלטון בידי אחיו [[ג'ון מגונט, דוכס לנקסטר|ג'ון מגונט]], וב- [[1376]] הוא מת, טרם הכתרתו ל[[מלך אנגליה]]. [[קבר]]ו נמצא ב[[קתדרלת קנטרברי]].