פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
בוט החלפות: \1הכ\2\3
ריכטר פיתח שיטה המאפשרת לקבוע את המגניטודה של האנרגיה שהשתחררה במוקד רעידת האדמה. על פי ריכטר, המגניטודה נקבעת על פי מידת התנודה בנקודת המדידה. כאשר התנודה גדלה פי 10 המגניטודה גדלה ביחידה אחת. כמו כן, כאשר המגניטודה גדלה ביחידה אחת, כמות האנרגיה שהשתחררה במוקד הרעש גדלה פי 30. לכל רעידת אדמה מגניטודה אחת בלבד והיא תמיד מתייחסת רק למוקד הרעש.
 
העוצמה החזקה ביותר שנמדדה הייתה סדרת רעידות אדמה במגניטודה 9.5 ב[[צ'ילה]] בשנת [[1960]]. רעידה זו גרמה ל[[צונמי]] בגובה 25 מטרים שחצה את כל [[האוקיינוס השקט]] והיכהוהכה כמעט את כל איי האוקיינוס השקט ואת [[אוסטרליה]], והגיע עד מזרח [[יפן]]. ‏‏{{הערה|1=‏{{הידען||כשכדור הארץ תוקף|when-earth-attact-081005|אוקטובר 2005|}}‏}}
 
הטבלה הבאה מציגה את תיאור הנזק האפשרי של רעידות אדמה לפי סולם ריכטר: