השחר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: פרויקט
מ ←‏פתיח: , תיקון קישור
שורה 8:
הירחון הושפע מכתבי עת אירופיים – בעיקר גרמניים – בני התקופה, והכיל מלבד מאמרים גם חומר [[ספרות]]י, [[מאמר מדעי|מאמרים מדעיים]], [[ביוגרפיה|ביוגרפיות]] וסקירות [[אקטואליה|חדשותיות]] מן העולם היהודי. הוא הופץ בכל אירופה, והיה פופולרי במיוחד ב{{ה|אימפריה הרוסית}}, חרף קשיי ה[[צנזורה]], וקראו בו בסתר גם חלק מתלמידי ה[[ישיבה|ישיבות]] ה[[ליטאים|ליטאיות]]. העיתון סבל מקשיים כספיים ניכרים ולעתים אף נפסקה יציאתו הסדירה לאור. [[אברהם בר גוטלובר]], שהתנגד לרעיונותיו של סמולנסקין, הקים את כתב העת "הבוקר אור" כמתחרה לעיתונו של סמולנסקין.
 
בין הכותבים בכתב העת היו [[מרדכי דוד ברנדשטטר]], [[יהודה ליב גורדון]], [[משה ליב ליליינבלום]], [[דוד כהנא (חוקר)|דוד כהנא]], [[שלמה רובין]] (שאף סייע לסמולנסקין בהקמת הירחון ובעריכתו), פרופ' [[דוד צבי מילר]], [[יהודה ליב לוין]] (יהל"ל), [[הלל נח מגיד שטיינשניידר]], [[שלמה מנדלקרן]] ו[[מנחם מנדל דוליצקי]]{{הערה|{{HebrewBooksPage|בן ציון אייזנשטאט|דור רבניו וסופריו - ספר שני|29051|וילנא תר"ס, עמ' 14-15|14}}}}.
 
בכתב העת פורסם ב-[[1879]] גם מאמרו הראשון של [[אליעזר בן-יהודה]], "[[שאלה נכבדה]]"{{הערה|[http://benyehuda.org/by/sheela.html שאלה נכבדה] ב[[פרויקט בן יהודה]]}} (במקור "שאלה לוהטה", אך בעקבות הסתייגות של סמולנסקין שונתה הכותרת), שעסק בהתעוררות הלאומיות היהודית והזכיר בדרך אגב גם את [[תחיית הלשון העברית]]. בסך הכול יצאו 12 כרכים של "השחר", והוא הפסיק לצאת לאחר מותו של סמולנסקין ב-1885.