תקרית 22 בספטמבר 1914 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי סדר פרקים לפי ויקיפדיה:פרלמנט/ארכיון 40#הצבעה |
יונה בנדלאק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
| מערכה=[[מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה]]
| מלחמה=[[מלחמת העולם הראשונה]]
| תמונה=[[
| כותרת תמונה=אה"מ אבוקיר
| תאריך התחלה=[[22 בספטמבר]] [[1914]]
שורה 13:
| טריטוריות=
| עילה=
| קואורדינטות={{
| צד ראשון=[[
| ראש מדינה ראשון=
| מפקד ראשון=[[
| כוח ראשון=[[צוללת]] אחת
| צד ראשון-אבידות=ללא
| צד שני=[[
| ראש מדינה שני =
| מפקד שני=קפטן ג'ון דרמונד
שורה 25:
| צד שני-אבידות=1,459 הרוגים<br />3 סיירות שהוטבעו
| הערות=
| מפה={{מפת מיקום|מדינה=הים הצפוני|אנכי=11|שם=הארבעה-עשר הרחבים/ (the Broad Fourteens)
}}
'''תקרית 22 בספטמבר 1914''' הייתה התקפה של [[צוללת]] [[הצי הגרמני הקיסרי|גרמנית]] על שלוש [[סיירת משוריינת|סיירות משוריינות]] של [[הצי המלכותי הבריטי]], שאירעה בבוקר [[22 בספטמבר]] [[1914]], כחודש וחצי לאחר תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] וכמה שבועות לאחר ההתקפה הבריטית המוצלחת על הצי הגרמני, שנודעה כ[[קרב מפרץ הלגולנד]]. בתוך כשעה הצליחה צוללת גרמנית אחת להטביע את שלוש האוניות הבריטיות, ולהביא למותם של כ-1,450 קצינים ומלחים בריטיים. בעקבות התקרית הייתה בבריטניה סערה ציבורית; האמון בממשלה הבריטית נשחק, ויוקרתו של הצי המלכותי נפגעה, בדיוק בזמן בו מדינות רבות התלבטו לאיזה צד במלחמה להצטרף. התקרית הוכיחה בצורה חדה וברורה את יכולתן של הצוללות, יכולת שרבים פקפקו בה לפני כן.
שורה 34:
===האוניות===
שלוש האוניות הבריטיות שהיו מעורבות בתקרית היו [[אה"מ]] '''קרסי''', '''אבוקיר''', ו'''הוג''' (Houge). שלושתן היו סיירות משוריינות בעלות [[הדחק]] של 12,000 טון, מ[[סדרה (אוניות)|סדרת]] '''קרסי'''{{הערה|1=במקורות שונים נקראת הסדרה '''בככנטה''' (Bacchante).}} (בסדרה היו שש אוניות), והן הושקו ב-[[1899]] ו-[[1900]]. ב-[[1913]] נחשבו כל האוניות בסדרה למיושנות מאד; ג'קי פישר בעת כהונתו כלורד הים הראשון רצה להוציאן משירות ולמכרן לגרוטאות, אך בסופו של דבר הוחלט להשאירן כאוניות מילואים. הן עגנו ב[[שפך נהר|שפך]] נהר ה[[תמזה]], והחלידו לאטן. ואולם, עם פרוץ המלחמה, נצבעו האוניות מחדש, חומשו, וצוות מילואים הפעיל אותן. ברור היה שאי אפשר יהיה להפעיל את האוניות המיושנות כחלק מ[[הצי הגדול]], שכן הן היו איטיות מדי ומיושנות מדי, אך נמצא להן שימוש כגיבוי ל[[משחתת|משחתות]] ולצוללות הבריטיות שסיירו בדרום [[הים הצפוני]], כדי למנוע מצוללות ומאוניות קלות של הצי הגרמני לפגוע בנתיב הים בין [[בריטניה]] ל[[צרפת]] ב[[תעלת למאנש]]. המחשבה הייתה שתותחיהן הכבדים יחסית של הסיירות המשוריינות, בקוטר 9.2 אינץ' (233.7 מ"מ), יוכלו לגבור על סיירות קלות גרמניות שינסו להתקדם דרומה, שחימושן היה בקוטר 5.9 אינץ' (150 מ"מ) בלבד. אזור הסיור נקרא "הארבעה-עשר הרחבים" (The Broad Fourteens){{כ}}{{הערה|1=Massie טוען שהשם ניתן בשל [[קו אורך|קו האורך]] שלו. ב[
כאמור, מטרת הפעלתן של הסיירות הישנות הייתה שישמשו כגיבוי לכוחות הקלים יותר שפעלו באזור. אולם, בשל תנאי הים הסוערים בתקופה זו של השנה, נאלצו המשחתות לשוב לנמל לעתים קרובות, ואילו הסיירות הגדולות, שהיו יכולות להתמודד ביתר קלות מול תנאי הים הקשים בשל גודלן, נותרו בשטח הסיור. מהירותן של האוניות הבריטיות הייתה 21 [[קשר (יחידת מידה)|קשר]] בימיהן הטובים, אך במצבן בספטמבר 1914 לא הפליגו הסיירות במהירות העולה על 15 קשר, ובתנאי הים הקשים לא עלתה מהירותן על 9 קשרים. במהירות כה איטית, וללא ליווי, היוו הסיירות מטרה פגיעה מאוד לכל סיירת גרמנית מודרנית. הן נקראו בצי "שייטת הפיתיון החי" (Live Bait Squadron).
שורה 44:
ב-[[17 בספטמבר]] היה הים כה סוער, עד שהמשחתות המלוות נאלצו לחזור לנמל. בים נותרו ארבע סיירות: '''קרסי''', '''אבוקיר''', '''הוג''' ו'''יוריאלוס''' (Euryalus). בימים הבאים המשיך הים להיות סוער, והסיירות נותרו לבדן בסיור. ב-[[20 בספטמבר]] שבה '''יוריאלוס''' לנמל כדי לתדלק. מפקד השייטת, אדמירל משנה ארתור כריסטיאן, היה על סיפונה של '''יוריאלוס''', אך לא יכול היה לעבור לאונייה אחרת בשל הגלים הגבוהים, והוא נאלץ לחזור עמה לנמל. קפטן ג'ון דרמונד היה הבכיר בין מפקדי שלוש האוניות האחרות, והוא קיבל את הפיקוד עליהן. ב-[[21 בספטמבר]] לקראת ערב נרגעה הרוח, וב-[[22 בספטמבר]] לפנות בוקר כבר היה הים שקט. אך בנמל [[הארוויץ']], בסיס האם של הסיירות ושל כוח המשחתות, עדיין היה סוער. מפקד כוח המשחתות, [[רג'ינלד טיירויט]], המתין עד השעה 5:00 בבוקר כדי לשוב לאזור הסיור, מרחק ארבע שעות הפלגה{{הערה|1=Massie, עמ' 130 - 131.}}.
במקביל, בבוקר [[20 בספטמבר]] יצאה מנמל [[וילהלמסהאפן]] הצוללת הגרמנית '''U-9''', בפיקוד קפיטן-לויטננט (Kapitänleutnant, סרן) אוטו וודיגן. משימתה הייתה לפגוע באוניות הבריטיות שהעבירו חיילים ואספקה מבריטניה לצרפת. לצוללת היו ארבעה צינורות [[טורפדו]], שניים בחרטומה ושניים בירכתיה, פונים לאחור. בסך הכל היו לצוללת שישה טילי טורפדו. מזג האוויר הקשה גרם לפגיעה ב[[מצפן]] ה[[ג'ירוסקופ
וודיגן תימרן לעמדת ירי, ובשעה 6:20 ירתה הצוללת [[טורפדו]] אחד על האונייה הקרובה ביותר, '''אבוקיר''', מטווח 500 מטרים. מיד לאחר מכן צלל וודיגן מתחת למים. הטורפדו פגע בצידה הימני של האונייה הבריטית, וגרם להצפת חדר המנוע ולעצירת האונייה. הצוללת לא נצפתה, ולפיכך סבר דרמונד שהאונייה נפגעה מ[[מוקש ימי]]. הוא הורה לשתי הסיירות האחרות להתקרב כדי לסייע בחילוץ הנפגעים. לאחר כעשרים וחמש דקות התהפכה '''אבוקיר''' וטבעה; רק [[סירת הצלה]] אחת הורדה ממנה, בשל אובדן הכוח במנופי האונייה שמנע הורדת אחרות. שתי הסיירות האחרות התקרבו, כאמור, כדי לסייע; מפקדה של '''הוג''' הבין שהמדובר בצוללת, והורה ל'''קרסי''' לחפש פריסקופ. למרות זאת, המשיך לנוע באיטיות כדי לחלץ נפגעים{{הערה|1=Massie, עמ' 133 - 134.}}.
שורה 54:
ב-8:30 הגיעה למקום אוניית הקיטור ההולנדית '''פלורה''', ומשתה מהמים 286 איש. אוניית קיטור נוספת, '''טיטאן''', שהגיעה מעט מאוחר יותר, אספה 147 ניצולים נוספים; שתי מכמורתניות בריטיות, '''קוריאנדר''' ו-'''J.G.C.''' משו ניצולים נוספים מהמים{{הערה|שם=ww1}}{{הערה|1=Corbett, שם.}}. אל קומודור טרייויט הגיעו קריאות מצוקה, והוא מיהר לאזור הקרב. כאשר הגיעו המשחתות שלו לאזור בשעה 10:45, נמשו מהמים 837 איש. 1,459 קצינים ומלחים נספו, רובם אנשי מילואים.
'''U-9''' פנתה כדי לחמוק מן הזירה, ואולם הדבר לא היה פשוט. היה ברור לוודינגן שהמשחתות שתגענה בקרוב לזירה תתחלנה בחיפוש אחריו, אך הוא לא היה יכול לצלול, שכן ה[[מצבר
==אחרי הקרב==
שורה 67:
* Massie, Robert K.: Castles of Steel - Britain, Germany and the Winning of the Great War. Ballantine Books, New York 2003.
* Collier, Chaplain George Henry, R.N. (1918). Miller, Francis Trevelyan. ed. True Stories of the Great War. VI. New York: Review of Reviews Company.
* Corbett, Sir Julian Stafford (1920). Naval Operations. Volume I. London: Longmans, Green and Co.
* Halpern, Paul G. (2003). Duffy, Michael. ed. The Naval Miscellany. VI. London: Navy Records Society. .
שורה 76:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הצי המלכותי הבריטי: קרבות במלחמת העולם הראשונה|22 בספטמבר]]
|