אנרי שרייר – הבדלי גרסאות

'''אנרי שרייר''' (ב[[צרפתית]]: Henri Charrière;{{כ}} [[16 בנובמבר]] [[1906]] - [[29 ביולי]] [[1973]]) היה [[אסיר]] [[צרפת]]י שנשפט ל[[מאסר עולם]] עם [[עבודת פרך]] במושבת העונשין ב[[גיאנה הצרפתית]]. הוא ידוע בעיקר בשל ספרו ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] '''פרפר''' שכתב ב-[[1968]] ועוסק בקורותיו בין [[1931]], השנה בה נשפט, ועד [[1944]], אז יצא לחופשי. קורות חייו כמתואר בספרו הם מסכת מתמשכת של התמודדות עם תנאי הכליאה הקשים במושבת העונשין מוכת ה[[מלריה]] ומחלות אחרות, תוך הפגנת כושר עמידה יוצא דופן, יכולת הישרדות, תעוזה, אלתור ונסיונותוניסיונות בריחה בלתי פוסקים.

לאחר שבעה חודשים עזב שרייר את האינידאנים במטרה לחזור לצרפת ולנקום את נקמתו ב[[תובע]] וב[[מושבעים]] שחרצו את דינו, אך הוא נתפס שוב בידי השלטונות הקולומביאנים ונכלא. לאחר חמישה נסיונותניסיונות בריחה כושלים, ביניהם אחד בו פוצץ את קיר בית הכלא, הוסגר לידי השלטונות הצרפתים, ונידון בידיהם לשנתיים [[כלא|בידוד]] ב[[האי סן ז'וזף|אי סן ז'וזף]] אשר ב[[איי הישועה]] בעבור נסיוןניסיון הבריחה.

לאחר סיום תקופת הבידוד הועבר שרייר ל[[האי המלכותי|אי המלכותי]], והתחיל לתכנן שם את בריחתו. בעקבות [[הלשנה]] סוכלה הבריחה, ושרייר חיסל את המלשין. על נסיוןניסיון הבריחה והרצח הוא קיבל עונש של שמונה שנים בבידוד בסן ז'וזף, עונש שהסיכויים לחזור ממנו בחיים קלושים. לאחר 19 חודשים שוחרר שרייר בשל "נסיבות רפואיות" כפרס על כך שחודש לפני כן ניסה להציל משיני ה[[כריש]]ים את בתו של מפקד האי שנפלה למים. הוא הוחזר לאי המלכותי, ועם פתיחת [[מלחמת העולם השנייה]] הוחזר לסן ז'וזף (אך לא בבידוד). שם התחזה למשוגע, הועבר לבית החולים למשוגעים בעל השמירה הרופפת, וניסה לברוח מהאי. בריחתו נכשלה והוא כמעט נהרג כאשר ה[[רפסודה]] המאולתרת שבנה התרסקה על הסלעים, אך נסיוןניסיון הבריחה לא התגלה.