נ"מ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3 |
||
שורה 8:
השימוש הידוע הראשון בכלי נ"מ היה במהלך [[מלחמת פרוסיה-צרפת]] ב-[[1870]]. אחרי האסון הצבאי של צרפת ב[[סדאן]], [[פריז]] הועמדה במצור ונעשה שימוש ב[[כדור פורח|כדורים פורחים]] כדי להעביר אספקה לעיר הנצורה. יצרן הנשק הגרמני [[קרופ]] החליט להשתמש ב[[תותח]] 32 מ"מ ולניידו על סוסים כדי ליירט את הכדורים הפורחים.
פיתוח תותחי הנ"מ המשיך ב[[גרמניה]]. ב-[[1909]] הציג [[קרופ]] תותחי נ"מ בקוטרים שונים ובתחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] תותח 75 מ"מ היה לנשק סטנדרטי בצבא הגרמני. שאר המדינות התעלמו מהפוטנציאל הגלום בנשק זה עד שמטוסים גרמניים החלו לטווח אש [[ארטילריה]] מדויקת לעבר [[מדינות ההסכמה]]. כתוצאה מכך החלו [[בריטניה]] [[האימפריה הרוסית]] ו[[צרפת]] לפתח נשק נ"מ משלהן. רוב כלי נשק הנ"מ במלחמה היו חסרי תועלת בשל חוסר
עם סיום מלחמת העולם הראשונה התגבשה הסכמה כי יכולות כלי הטיס יחייבו
בין מלחמות העולם הייתה זו שוב גרמניה שהייתה חלוצה בתחום הנ"מ. בשנות ה-20 וה-30, בעזרת שיתוף פעולה עם חברות שבדיות ושווייצריות פותחו בגרמניה תותחי 20 מ"מ ו-37 מ"מ נ"מ ששירתו ב[[ורמאכט]] עד סוף המלחמה. ב[[בריטניה]] שלטה הגרסה הרשמית לפיה "המפציץ תמיד יוכל לעבור" ולא נעשו
מערכות הנ"מ הראשונות היו מבוססות על תותחי נ"מ: מדובר ב[[תותח אוטומטי|תותחים אוטומטיים]] מהירי ירי ב[[קליבר]] 20 מ"מ עד 30 מ"מ. התותחים היו יורים צרורות פגזים ו[[רסס]] המתכת שפגע במטוס הפיל אותו. תותחי הנ"מ הראשונים היו נגררים אך מאוחר יותר הותקנו על [[רכב קרבי משוריין]] והפכו למערכות מתנייעות. בכך התאפשר לכוחות הנ"מ לספק הגנה רציפה ל[[חיל שריון|כוחות השריון]] המסתערים קדימה. שניים מתותחי הנ"מ המתנייעים הידועים ביותר (לפחות עבור [[ישראל]]ים) הם ה"[[מחבט (כלי נשק)|מחבט]]" M-163 שמבוסס על ה-[[M61 וולקן]] ושירת ב[[צה"ל]] וה[[ZSU-23-4|שילקה ZSU-23-4]] ה[[ברית המועצות|סובייטית]] המבוססת על 4 תותחי 23 מ"מ מונחי [[מכ"ם]], ואף נטלה חלק במלחמות כנגד ישראל.
| |||