חוט דנטלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישורים פירסומיים |
מקישור ל[גיונסון את ג'ונסון], שאינו קים, ל[גיונסון אנד ג'ונסון]. |
||
שורה 7:
ב-[[1882]] החל יצור ושיווק מסחרי של חוט דנטלי עשוי משי.
ב-[[1889]] רשמה חברת [[ג'ונסון את ג'ונסון|ג'ונסון אנד ג'ונסון]] [[פטנט]] על החוט הדנטלי מתוצרתה.
השימוש בחוט דנטלי כאביזר לניקוי שיניים לא השתרש בציבור עד למחצית המאה העשרים בערך. בתתקופה זו חשף רופא השיניים באס (Charles C. Bass) את הפיתוח שלו לחוט דנטלי העשוי מ[[ניילון]], שהיה נוח יותר לשימוש בשל עמידותו ל[[שחיקה]] וה[[אלסטיות]] שלו.
שורה 29:
על פי המלצת איגוד רופאי השיניים האמריקני, מומלץ להשתמש בחוט דנטלי לפחות פעם ביום. לא קיימת התייחסות לסדר המועדף בין השימוש בחוט דנטלי לצחצוח בעזרת [[מברשת שיניים]], אך ההערכה היא כי ציחצוח לאחר שימוש בחוט דנטלי מאפשר חדירה נוחה יותר של ה[[פלואוריד]] שב[[משחת שיניים|משחה]] אל משטחי השן שעברה טיפול מקדים בחוט הדנטלי.
יש להביא את החוט למגע עם הדופן הצידית הצרה של כל שן, ואז לכרוך את החוט סביב השן, בצורת האות <b>ח</b> צרה "שוכבת"
על פי תוצאות מחקרים, השימוש בחוט דנטלי בשילוב עם צחצוח קבוע של השיניים תורם משמעותית למניעת מחלות חניכיים, ריח פה רע, ו[[עששת]].
| |||