מרי דאגלס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1עמו\2
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3
שורה 26:
בשהותה בקרב אנשי שבט הלֶ‏לֶ‏ה בקונגו הבלגית, מצאה קוי דמיון בין מערכות המיון והסימול שלהם לבין חוקי ה[[טהרה]] של ספר [[ויקרא]] ובמיוחד לגבי היחס אל היוצאים-מן-הכלל כאל טמאים. בעקבות עבודת הדוקטורט שלה כתבה את ספרה הידוע ביותר - '''טוהר וסכנה''', שפורסם באנגלית לראשונה ב-[[1966]]. ב-[[1999]] ערכה חקירות נוספות שלה בספר ויקרא והוציאה את '''Leviticus as Literature''' ("ויקרא כספרות") שהוא פרשנות אישית שלה לספר [[ויקרא]].
 
בספרה "טוהר וסכנה" מפרשת דאגלס חוקי [[טהרה]] וזוהמה של [[חברה|חברות]] בתור [[סמל|סמלים]] שמגדירים את גבולות החברה. היא משתמשת במתודולוגיה [[סטרוקטורליזם|סטרוקטורליסטית]] והולכת בעקבות [[אמיל דורקהיים]] ו[[קלוד לוי-שטראוס]] בנסיונהבניסיונה להבנות את העולם הנחקר דרך מערכות של מיון וסמלים.
 
כך לדוגמה היא מנתחת את חוקי ה[[כשרות]] היהודיים. לטענתה, חוקי הכשרות אינם צורה פרימיטיבית לתקנות בריאות אלא הם חלק ממערכת האבחנות והסמלים שהחברה היהודית יצרה כדי להבחין בין הקטגוריות שעומדות בבסיסה, כמו טהרה-טומאה, טוב-רע. היוצאים מן הכלל הם הטמאים, ובייחוד ה[[חזיר]], שמקיים פרמטרים המשייכים אותו לקבוצת מפריסי הפרסה אך אינו [[מעלי גירה|מעלה גירה]] ובכך "שובר" את קריטריון מיון.