פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 2 בתים, לפני 4 שנים
מ
בוט החלפות: \1ניסיו\2\3
בתחום ה[[חינוך]] הסקרנות באה לידי ביטוי במידה שבה הלומד להוט ונרגש לדעת ולהבין את חומר הלימוד{{הערה|שם=Katuk|Katuk, N., Kim, J., & Ryu, H. (2013). Experience beyond knowledge: Pragmatic e-learning systems design with learning experience. Computers in Human Behavior, 29(3), 747-758.‏}}. מקורה של סקרנות זו הוא בתכונה טבעית המתפתחת כבר בילדות המוקדמת.
 
ילדים נולדים כ[[מדען|מדענים]]{{הערה|שם=ג'רוט}}. כבר בגיל הרך [[ינקות|הפעוטות]] חוקרים את סביבתם הפיזית והאנושית מכוח הסקרנות ומיצר הפעילות הטבועים בהם. ככל שההתנהגות הזאת מביאה להם סיפוק רב יותר כך גוברת [[הנעה|נכונותם]] להתנסות בנסיונותבניסיונות נוספים. במובן הזה ההתנהגות החקרנית מחזקת את עצמה{{הערה|שם=הגיונות|צבי לם (1973). ההגיונות הסותרים בהוראה: מבוא לדידקטיקה. רעננה: ספרית פועלים.}}.
ניתן לראות את הסקרנות כרכיב משמעותי ב[[התפתחות קוגניטיבית]]. זאת משום שהסקרנות מתחילה כמצב תודעתי של רעב לידע המעורר את הצורך לחקור ומתגבשת בהדרגה ל[[בגרות]] [[אינטליגנציה|אינטלקטואלית]]{{הערה|שם=המוח הרעב|Von Stumm, S., Hell, B., & Chamorro-Premuzic, T. (2011). The Hungry Mind Intellectual Curiosity Is the Third Pillar of Academic Performance. Perspectives on Psychological Science, 6(6), 574-588.}}.