גל זיזים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏סוגי גלי זיזים: צילינדר (הנדסת מכונות)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3
שורה 5:
 
== סוגי גלי זיזים ==
גלי הזיזים הנפוצים בעבר התבססו על מוטות דחיף (Pushrods). בתכנון זה גל הזיזים ממוקם בבלוק המנוע, נמוך מן הצילינדר והשסתומים ובאמצעות מערכת מוטות מתזמן את הפתיחה והסגירה של השסתומים הממוקמים בראש המנוע. חסרונה העיקרי שיטה זו הוא משקל המוטות המגביל את מהירות המנוע המקסימלית, כיוון שכל מסת המוטות נעה הלוך וחזור עם כל מחזור של סגירה ופתיחה. נסיוןניסיון להניע את מסת המוטות במהירות גבוהה עשוי להסתיים במצב של "ציפת שסתומים", שבו השסתומים מאחרים להיפתח או להיסגר בהתאם לצורך. מנועים מבוססי מוטות דחיף עדיין נמצאים בשימוש (בעיקר במנועים גדולי נפח של מכוניות [[ארצות הברית|אמריקניות]] ואופנועים), אך שיטה אחרת של גלי זיזים עיליים הממוקמים בראש המנוע הפכה לשיטה הנפוצה ביותר. מנועי גלי זיזים עיליים מתחלקים לשתי קבוצות: בעלי גל זיזים יחיד ובעלי גל זיזים כפול.
 
במנועי גל זיזים עילי יחיד ('''SOHC''',{{כ}} Single overhead cam, גלז"י) מוצב גל זיזים עליון אחד בראש המנוע. תכנון זה מאפשר לתזמן את תנועת השסתומים באמצעות מגע ישיר בין הזיז לשסתום. סיבוב גל הזיזים מתוזמן על ידי רצועה או [[שרשרת]] המחוברת ל[[גל ארכובה|גל הארכובה]]. שיטה זו מתאימה למנועים בעלי שני שסתומים ל[[צילינדר (הנדסת מכונות)|צילינדר]], ואף נעשה בה שימוש במנועי ארבעה שסתומים לצילינדר, אך מספר רב של שסתומים מקשה על יישום השיטה. הגדלת מספר שסתומי היניקה והפליטה לכל צילינדר נועדה כדי להשיג הספקים גבוהים יותר במהירות מנוע גבוהה יותר. כדי להתמודד עם ריבוי השסתומים תוכננו מנועים עם גל זיזים עילי כפול בראש המנוע ('''DOHC''',{{כ}} Double overhead cam, גלז"כ). בתכנון הנפוץ של גל זיזים כפול, גל זיזים אחד מתזמן את שסתומי הפליטה והשני את שסתומי היניקה.