|
|
|
הייג נודע לראשונה כאשר נאם בוועידת המפלגה הקונסרבטיבית ב-[[1977]], בעודו בן 16. בעקבות הנאום, [[מרגרט תאצ'ר]] השוותה אותו ל[[ויליאם פיט הבן|וויליאם פיט הבן]]. ההשוואה הזו הולידה את התעניינותו של הייג בפיט, עניין אשר הוביל אותו בסופו של דבר לכתיבת ביוגרפיה של פיט ב-[[2004]].
הייג כשל בנסיונובניסיונו הראשון להיבחר ל[[הפרלמנט הבריטי|פרלמנט]], אך נבחר בנסיונובניסיונו השני ב-[[1989]], כחבר מטעם ר'יצמונד בצפון [[יורקשייר]]. ב-[[1995]] כיהן כשר לענייני וולש בממשלתו של [[ג'ון מייג'ור]]. לאחר התבוסה של המפלגה השמרנית בבחירות של [[1997]], הייג נבחר כמנהיג המפלגה השמרנית, לפני שמרנים ותיקים יותר כ[[מייקל הווארד]]. הנהגתו את המפלגה השמרנית נחשבה לכישלון, אם כי כשרונו בעימותים ב[[בית הנבחרים הבריטי]] הוכר ברבים. עם תבוסת השמרנים בבחירות של [[2001]], הייג פרש מהנהגת המפלגה, אם כי הוא ממשיך לכהן כחבר פרלמנט גם ב-[[2008]]. משנת [[2010]] כיהן הייג כשר החוץ בממשלתו של [[דייוויד קמרון]], עד התפטרותו ביולי [[2014]]{{הערה|{{ynet||שר ההגנה הבריטי וויליאם הייג התפטר מתפקידו|4543625|||1}}}}.
==קישורים חיצוניים==
|
