בנימין נחום סילקינר – הבדלי גרסאות

בשנת 1903 יצא לאור שירו הראשון בכתב העת "[[הזמן (כתב עת)|הזמן]]", אך הוא לא המשיך לפרסם עד להתבססותו בארצות הברית, שם הוא היה למעשה הפותח של [[שירה עברית|השירה העברית]] המודרנית בארצות הברית. המעבר לכרך הגדול של העולם החדש העיק עליו והוא ביקש לעצמו פינת סתר של רוך פיוטי, שהתבטאה בנעימה הלירית והענוגה של שיריו. בספרו הראשון '''"מול אוהל תמורה: שברי פואמה מזמן שלטון הספרדים באמריקה"''', ביצע סילקינר ניסיון נועז לחדור לקדמי אמריקה הראשונית, והיא התמודדות ראשונה של השירה העברית עם נושא אמריקאי מובהק - הווי האינדיאנים בימי שלטון הספרדים באמריקה. הספר סימן מפנה בשירה העברית ופתח תקופה חדשה בספרות העברית בארצות הברית. לאחר שמילא בכתביו את מרבית הקובץ '''"סנונית"''' שהוציא [[ראובן בריינין]] בשנת [[1910]], השתתף החל משנת [[1911]] בעריכת כתב העת האמריקאי העברי "[[התורן]]" יחד עם אברהם גולדברג, [[שמעון גינצבורג]], [[שלום בר מקסימובסקי]] ו[[דניאל פרסקי]]. בשנת [[1927]] כינס את מרבית שיריו לאסופה '''"שירים"'''.

 

 

סילקינר נפטר ב[[ניו יורק]] ב[[י"ז בחשוון]] [[תרצ"ד]], ה-[[6 בנובמבר]] [[1933]] בהיותו בן 51.