אלברט בנדורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1הכ\2\3 |
||
שורה 3:
בנדורה סיים את לימודי ה[[דוקטור]]ט שלו ב[[אוניברסיטת איווה]] ב-[[1952]], ובהמשך קיבל משרת [[מרצה]] בפקולטה ל[[פסיכולוגיה]] ב[[אוניברסיטת סטנפורד]], שם הוא מלמד וחוקר עד היום. ב-[[1974]] נבחר לנשיא [[אגודת הפסיכולוגים האמריקאית]].
בנדורה הושפע תחילה מעבודתו של [[רוברט סירס]], על הגורמים המקדימים המשפחתיים של [[התנהגות]] חברתית ולמידת [[הזדהות (פסיכולוגיה)|הזדהות]]. מחקריו הראשונים עסקו בתפקידם של מודלים חברתיים ביצירת [[הנעה]] והתנהגות של האדם. בשיתוף עם הדוקטורנט הראשון שלו, [[ריצ'רד וולטרס]], ערך בנדורה מחקרים על [[למידה חברתית]] ועל [[תוקפנות]]. במחקרם הצביעו על תפקידם המכריע של מודלים חברתיים בהשפעה על התנהגות האדם, והובילו לתוכנית מחקר על המנגנון של [[למידה]] מתוך צפייה במודל. בשנים [[1961]]-[[1963]] ערך [[ניסוי]]ים שנודעו בהיסטוריה של הפסיכולוגיה בשם [[ניסוי בנדורה|"ניסויי בובת בובו"]] ("ניסוי בנדורה"), בהם הראה כי ילדים שצפו במבוגר
בעקבות מחקריו בתחום התוקפנות כתב בנדורה את ספריו '''תוקפנות בני נוער''' ([[1959]]), ו'''תוקפנות: ניתוח של למידה חברתית''' ([[1973]]). ספר נוסף שפרסם הוא '''למידה חברתית והתפתחות [[אישיות]]''', ב-[[1963]]. ב-[[1977]] פרסם את ספרו '''תאוריית הלמידה החברתית''', שנחשב לאחד מיוצרי השינוי של פני ה[[פסיכולוגיה]] ב[[שנות השמונים]].
|