צ'צ'נים – הבדלי גרסאות

שבטי הוואינח, אבותיהם של ה[[צ'צ'נים]] וה[[אינגושים]] חיו באזור ההרים של הקווקז החל מהתקופה הפרה-היסטורית. החל מ[[המאה ה-16]] החלו השבטים להתיישב באזור השפלה, והחל תהליך של [[אסלאם|התאסלמות]] בהשפעת העמים השכנים.

 

 

ב-[[1944]] הורה [[סטלין]] על גירושם מאדמתם של הצ'צ'נים, ה[[אינגושים]] ועמים רבים נוספים מעמי הקווקז ל[[קזחסטן]] ול[[סיביר]]. גירושים אלו הביאו למותם של בין רבע לחצי מהמגורשים. שלוש שנים לאחר מות סטלין, ב-[[1957]] הורשו חלק מהמגורשים לחזור לאדמתם, אך המגורשים ששבו סבלו מאפליה. [[נפילת ברית המועצות]] הביאה להכרזתה של רפובליקה צ'צ'נית עצמאית, תחת הנהגתו של [[ג'וחר דודייב]], גנרל לשעבר בחיל-האוויר הסובייטי, שנבחר לנשיא. הרוסים לא השלימו עם המהלך ועל רקע זה פרצה [[מלחמת צ'צ'ניה הראשונה]]. במלחמה זו ספגו הכוחות הרוסים תבוסה, אך פלישת קיצונים אסלאמיים צ'צ'נים ל[[דאגסטן]] השכנה באוגוסט [[1999]] הביאה לפריצת [[מלחמת צ'צ'ניה השנייה]] שבה הובסו הבדלנים הצ'צ'נים. במערכה זו (שעדיין נמשכת בפועל אף על פי שרשמית הסתיימה ב-[[2001]]) נהרס חלק נכבד מהערים והכפרים של צ'צ'ניה ובעיקר עיר הבירה- [[גרוזני]]. למרות הטיפול החריף של הצבא הרוסי במלחמתו בבדלנים הצ'צ'נים (הוצאות רבות להורג, הרס כפרים שלמים) הוא טרם הצליח להכניעם כליל. על פי עדויות ארגוני זכויות האדם ישנם מקרים רבים של ניצול סמכויות החירום שנתונות בידי הצבא להתעמרות באוכלוסייה האזרחית, שבאה לידי ביטוי בחטיפות סיטונאיות ומעשי אונס וביזה. הצ'צ'נים עודם נלחמים נגד הצבא הרוסי, ומלחמתם מלווה במעשי טרור נגד הרוסים, בצ'צ'ניה, בדאגסטן וברוסיה, ובלוחמת גרילה נגד הכוחות הרוסים בצ'צ'ניה עצמה.