בנקאות בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Guy... (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תאור\1, \1ניסיו\2\3, \1
שורה 47:
הגדול מבין השניים הוא [[בנק הפועלים]] שנוסד בשנת 1921 על ידי המוסדות המרכזיים של היישוב באותה עת – ההסתדרות הציונית וההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בא"י. בשנות קיומו, פיתח הבנק רשת סניפים ופעילות בנקאית מסחרית בכל תחומי הבנקאות, והוא מספק כיום מגוון רחב של שירותים בנקאיים ופיננסיים בארץ ובחו"ל.
 
השני הוא [[בנק לאומי]], שנוסד על פי חזונו של [[בנימין זאב הרצל]] וביזמתו האישית ונועד לשמש זרוע כלכלית ל[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]] הצעירה. הוא נקרא בראשיתו [[בנק אנגלו פלשתינה]]. לאחר קום המדינה הוסב שמו ל "בנק לאומי" והוא שימש את המדינה בראשית דרכה כמעין בנק מרכזי. נסיונותניסיונות מתמשכים של המדינה להפריט את הבנק על ידי מכירתו כולו או לפחות את גרעין השליטה - לא צלחו. כישלון תוכניות ההפרטה ה"סטנדרטיות" הביאו את המדינה לתכנן את הפרטת הבנק בדרך של חלוקת מניותיו לכלל הציבור הרחב.
 
השלישי בגודלו מבין הבנקים בישראל הוא [[בנק דיסקונט]]. בנק זה נוסד בשנת 1935 בשם "בנק א"י לדיסקונט" על ידי משפחות [[משפחת קרסו|קרסו]], אלבו ו[[משפחת רקנאטי|רקנאטי]]. הבנק שרד את שנות המשבר הקשות של [[מלחמת העולם השנייה]] ולאחר קום המדינה הפך לבנק גדול ומוביל. בשנים האחרונות חווה הבנק קשיים עקב החלטות עסקיות שגויות ויחסי עבודה רעועים בין ההנהלה ו[[ועד עובדים|ועד העובדים]], אך התאושש מהם. הבנק שולט גם שליטה מלאה ב[[בנק מרכנתיל דיסקונט]] והוא נשלט על ידי [[משפחת ברונפמן]] ה[[קנדה|קנדית]]-ישראלית.
שורה 62:
* ניסיונות לקדם כניסה של בנק זר שיפעל מול לקוחות קמעוניים. ‏‏{{הערה|1=‏היום הפעילות של הבנקים הזרים היא בקרב לקוחות גדולים בלבד‏}}
* קידום הקמתו של [[בנק אינטרנטי]].
* קידום הקמתו של [[בנק קואופרטיבי]] או איגוד אשראי. {{הערה|1=[http://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/Survey/Pages/competition.aspx דו"ח הוועדה לקידום התחרותיות במגזר הבנקאי]}}
* הפרטת בנק הדואר.
* קידום הפצתן של קרנות נאמנות באינטרנט.
שורה 96:
כן ניתן לחייב בעמלה עבור מתן שירותים ללקוח: קניות ומכירות של [[נייר ערך|ניירות ערך]], או עמלות מיוחדות כמו עבור הזמנת דו"ח [[שמאות]] לנכס במטרה לקבל אותו לביטחון אשראי.
 
הבסיס לחישובי העמלה הבנקאיים הוא, בתיאוריהבתאוריה, העלות הכרוכה בביצוע הפעולה. ואכן, חישובי העלות של פעולה בנקאית נדרשו מהרשויות המפקחות על הבנקים. אך קיים קושי אובייקטיבי בעריכת החישוב. בכל [[תמחיר]] מבחינים בין "הוצאות ישירות" לבין "הוצאות כלליות". את הראשונות קל לזקוף לחובת הפעילות המבוצעת. לעומת זאת, את ההוצאות הכלליות, בגין אוסף רחב של פעולות (כולל למשל הוצאות פרסום), קשה לאמוד את החלק היחסי שלהן בגין הפעילות הפיננסית הספציפית. ולכן, התחשיב אינו מבוסס במלואו על התמחיר. ככלל, אין עמלות הבנקים חורגות מן השיטה המקובלת לקביעת מחירים: עד כמה קיימת תחרות במכירת המוצר, האם ללקוח קל או קשה להפסיק את השימוש במוצר, ושאר חישובים [[כלכלה|כלכליים]]. זהו המפתח שמתאר לחובת אילו עסקאות יש לכלול יותר "הוצאות כלליות" במרכיב התמחיר של העמלה הבנקאית.
===לוח העמלות===