מחנה הריכוז קלוגה – הבדלי גרסאות

ב-[[19 בספטמבר]] 1944, ימים ספורים לפני שחרור המחנה על ידי [[הצבא האדום|הצבא הסובייטי]], מפקד המחנה הודיע על-כך, שעקב התקרבות המהירה של האויב נתקבלה ההחלטה לפנות את המחנה לגרמניה. מפקד המחנה הסתיר את העובדה שבגלל המחסור במשאיות וחוסר הזמן, הוחלט להרוג את כל האסירים. כאשר אנשי [[אס דה]] שהגיעו למקום החלו במשימת הריגת היהודים, הם אילצו את האסירים לשכב על שורת בולי עץ ורצחו אותם בירי בעורף. הם הכריחו את אנשי ה[[זונדרקומנדו]] לסייע להם. לאחר מכן הניחו שורה נוספת של בולי עץ ורצחו קבוצה נוספת של יהודים, וכך המשיכו עד להריגתם של כל אלה שנותרו במחנה, למעט כ-80 אסירים שהתחבאו בעליית הגג ובמרתף של הצריף. האסירים שהתחבאו בצריף, כ- 20 במספר, העזו לצאת מהמחבוא רק כששמעו קולות של קציני הצבא האדום. אנשי זונדרקומנדו אולצו להצית את בולי העץ בנסיוןבניסיון לשרוף את הגופות וכך להשמיד את הראיות של הרצח ההמוני. במחנה נהרגו יותר מ-2,000 אסירים. הגרמנים נאלצו לברוח בחיפזון מפני הצבא הסובייטי המתקרב, ולא הספיקו לשרוף את רוב הגופות. הקצינים הסובייטיים תיעדו את המראות המזוויעים באמצעות המצלמות ורק לאחר מכן קברו את הגופות בקבר ההמוני.