ראזי – הבדלי גרסאות

ב-[[1484]] כאשר חזר באיזיט מהמערכה במולדובה, הוא ציווה לתעד בכתב את כל המסורות והסיפורים שהיו עד אז מסורות שבעל פה, לגבי האבות המייסדים של הממלכה. רבות מהכרוניקות החשובות פורסמו לאחר נקודת זמן זו. בכתבים הרבים אודות חיי האבות הקדושים, אשר כללו את גרסתם העצמית של העות'מאנים לגבי ההיסטוריה של הכיבושים, תוארו השליטים הראשונים כלוחמי קודש ושמם הואדר תוך הוספת התואר '''ראזי''' לשמם , אף שכלל לא היו כאלו. כך יצרו העות'מאנים חזון היסטורי לגבי עצמם אשר ביאר והעניק לגיטימיות דתית ומוסרית לעליונותם{{הערה|1=Inalcik, Halil, Quataer t, Donald, Economic And Social History of the ottoman Empire 1300-1914, Cambridge University Press, 1994 }}. בתקופתו של באיזיט השני עדיין מתועדת פעילות של ראזים, כאשר מצב הלוחמה הבלתי פוסק בין הראזים המוסלמים לשכירי חרב נוצריים החריף לעימות כולל בין [[1492]] ל-[[1495]], כששבטי ראזים יצאו לפשיטות לאורך נהרות הדנובה וה[[סאווה]] אל תוך הדוכסיות האוסטריות. ב-[[1497]] ראזים‏‏ עות'מאניים בשילוב עם כוחות מולדביים ופרשים [[טטרים]], פשטו לתוך פולין והחריבו חלקים ניכרים מהמחוזות [[פודוליה]] (היום ב[[אוקראינה]]) ו[[גליציה]].

 

 

==הערות שוליים==