וינפילד סקוט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3
שורה 39:
בשנת [[1832]] נשלח סקוט, כשליחו של [[נשיא ארצות הברית|הנשיא]] [[אנדרו ג'קסון]], אל [[קרוליינה הדרומית]] על מנת לנהל את [[משבר המיסוי של 1832|משבר המיסוי]] שפרץ שם באותה שנה עת ניסה הנשיא לגבות [[מס|מיסים]] פדרליים באמצעים צבאיים. סקוט הצליח להביא לפתרון המשבר בדרכי שלום ובדיפלומטיה. לאחר מכן הוצב סקוט כמפקד הכוחות הפדרליים בשטחי [[אומת הצ'ירוקי]] בהחליפו את [[ג'ון וול (חייל)|ג'ון וול]] על רקע סירובו של הנשיא ג'קסון לאפשר לצ'ירוקי לממש את זכותם לממשל עצמי כפי שהורה [[בית המשפט העליון של ארצות הברית|בית המשפט העליון]].
 
בשנת [[1836]] פיקד סקוט על כוחות השדה שלבמסגרת [[מלחמת סמינול השנייה]] וב[[מלחמת קירק]]. לאחר מלחמות האינדיאנים קיבל עליו מחדש את הפיקוד המרחבי המזרחי אך עם התעוררות נסיונותניסיונות המרידה של מתיישבים בריטים בקנדה, תוך סיוע של גורמים אמריקניים, נשלח שוב לגבול הצפוני על מנת לפעול להרגעת הרוחות שם. ב-[[1838]] הוצב סקוט ב[[ניו אצ'וטה]] על מנת לפקח על גירושם של הצ'ירוקי אל מעבר ל[[נהר המיסיסיפי]] תחת הוראתו של הנשיא [[מרטין ואן ביורן]] ובהתאם ל[[אמנת ניו אצ'וטה]] אשר נחתמה עם פלג משבט הצ'ירוקי בשנת [[1835]]. בתוך מספר חודשים גרשו אנשיו של סקוט את בני הצ'ירוקי מאזור צפון [[ג'ורג'יה]], [[טנסי]] ו[[אלבמה]] וסקוט עצמו אף התלווה למסע האחרון מג'ורג'יה אל עבר [[נאשוויל]] ב-[[1 באוקטובר]] [[1838]]. בהגיעו לנאשוויל הופתע למצוא שם פקודות המורות לו לשוב לוושינגטון על מנת לעלות צפונה ולסייע בפתרון משבר חדש בין מדינת [[מיין]] ל[[ניו ברנזוויק]]. המשבר, אשר זכה לכינוי [[מלחמת החזיר והשעועית]], הסתיים ללא שפיכות דמים בעזרתו של סקוט.
 
בשנת [[1841]] קיבל סקוט את הפיקוד על הצבא כ{{ה|גנרל המפקד של צבא ארצות הברית}} והועלה לדרגת [[מייג'ור גנרל]] מן השורה, וכמפקד האמין בהתמקצעותו של הצבא והשקיע רבות בפיתוח [[האקדמיה הצבאית הלאומית של ארצות הברית|האקדמיה הצבאית]].