דיור ציבורי בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
JackieBot (שיחה | תרומות)
מ Fix URL prefix
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: העלייה, \1 ב\2\3 \4\5, מינהל מקרקעי ישראל
שורה 71:
בשנת 2010 הוגשו למשרד כ-8,000 בקשות לדיור ציבורי. 2,340 משקי-בית היו רשומים ברשימת הזכאים הממתינים לדיור ציבורי ביולי 2011, מלאי הדירות הזמין להם עמד על 313 דירות בלבד, מרביתן מחוץ לאזורי הביקוש שבמרכז הארץ{{הערה|בשנת 2011 עמדו לרשות זכאי הדיור הציבורי 29 דירות ב[[באר שבע]], 21 ב[[אופקים]], ;15 ב[[מצפה רמון]] ו11 ב[[מגדל העמק]] אך רק 5 דירות בנתניה, דירה אחת ב[[ראש העין]], אחת ב[[רמת גן]], אחת ב[[חולון]] ואף לא דירה אחת ב[[רחובות]] , [[תל אביב]] או [[בת ים]]}} וזמן ההמתנה לדירה של מי שהוכרה זכאותו עשוי להמשך 7-6 שנים{{הערה|שם=כנסת}}. בתקופה זו זכאי הממתין לקבל סיוע בשכר הדירה, גובה הסיוע לא התעדכן משנת 2002 על אף עלייה חדה במחירי שכר הדירה בשוק החופשי{{הערה|שם=טרכטנברג|[http://hidavrut.gov.il/content/4172 דו"ח ועדת טרכטנברג, עיקרי ההמלצות - צוות דיור]}}. בשנת 2011 היה הסיוע המוצע ליחיד 1,044 ש"ח בחודש, משפחה (עד שלושה ילדים) – 1,250 ש"ח ומשפחה עם ארבעה ילדים ויותר – 1,550 ש"ח.{{ש}}
 
בשנת 2012 הציע חבר הכנסת [[דוד אזולאי]] כי 5% מהדירות הנבנות על קרקע שמשווק [[מינהל מקרקעי ישראל]] יוקצו לדיור ציבורי{{הערה|שם=שלומית}}, משרד האוצר התנגד להצעה והציע במקום בניה ציבורית הגדלה של הסיוע בשכר דירה עד ל-3,000 שקלים בחודש. במרץ 2012 דחתה [[ועדת השרים לחקיקה]] את ההצעה{{הערה|{{TheMarker1|צבי זרחיה|נדחתה הצבעה על ההצעה לחייב יזמים להקצות 5% מהדירות לדיור ציבורי|realestate/1.1650901|26 בפברואר 2012}}}}. שר האוצר [[יובל שטייניץ]] נימק את התנגדות האוצר בעלות הבניה המוצעת - 1.5 מיליארד שקלים ובכך שמנהלשמינהל מקרקעי ישראל משווק קרקעות בעיקר בפריפריה ואילו רוב הביקוש לדיור ציבורי הוא במרכז הארץ.
 
באוגוסט 2012, במסגרת הסכם בין [[הליכוד]] ל[[ש"ס (מפלגה)|ש"ס]] הוחלט על העברת 260 מיליוני שקלים לרכישת דירות ולשיפוץ דירות קיימות בדיור הציבורי{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי|עסקת הגזירות: הדיל הסודי של ש"ס והליכוד|4265633|אוגוסט 2012||1}}}}. כספים אלו התקבלו ממכירת נכסים של חברות הדיור הציבורי חלמיש בתל אביב, פרזות בירושלים ושקמונה ב[[חיפה]] והם שולמו לאוצר כהחזר [[הלוואה]] שניתנה לחברות אלו. מתוך הסכום הכולל - 130 מיליון שקלים מקורם בחברת פרזות הירושלמית שבהליכי פירוק{{הערה|{{TheMarker1|אריק מירובסקי|הפוליטיקה של הדיור הציבורי|realestate/1.1798503|אוגוסט 2012}}}} ואילו חלקה של חברת חלמיש - 100 מיליון שקלים הועבר במסגרת הסדר [[גישור]] שקבע שופט בית המשפט העליון בדימוס [[תיאודור אור]] בשנת 2010{{הערה|[[אורלי וילנאי]], [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1635469 במקום דיור ציבורי, חלמיש תמכור אדמות כדי לשלם לאוצר], אתר [[הארץ]], פברואר 2012}}.
===המלצות הוועדה למלחמה בעוני===
[[הוועדה למלחמה בעוני בישראל]] (ועדת אלאלוף) קבעה כי המדינה "אינה ממלאת בצורה מספיקה את חובתה להבטיח לאזרחיה העניים דיור נאות
בעלות סבירה" וכתוצאה מכך ההוצאה על דיור של משפחות עניות באזור המרכז הגיע לכ60% מהכנסתן. המליצה {{ציטוטון|לקבוע כיעד אסטרטגי ארוך טווח שדיור ציבורי יהווה לפחות 5% מכלל מלאי הדיור במשק}} וציינה כי אחוז זה עדיין נמוך ביחס למקובל במדינות ה [[OECD]]. הוועדה המליצה על תוספת של 700-1,000 דירות ציבוריות בשנה במשך 15 שנים, 15-20% מגידול זה יופנה לבתי אבות לחסרי דיור קשישים. הומלץ על מגוון דרכי רכישה שימנעו ריכוז עוני למשל ייעוד ארבעה אחוזים מכלל יחידות הדיור שייבנו במסגרת כל מכרזי קרקע לטובת דיור ציבורי. הוועדה ציינה כי מאות דירות ציבוריות משמשות כמשרדים או עומדות לרשות עמותות, בתי כנסת ומוסדות אחרים. הומלץ לשלב את רשימות הזכאים של [[משרד העליההעלייה והקליטה]] ו[[משרד הבינוי והשיכון]] ולהתאים את גודל הדירה המוצעת לגודל המשפחה. עלות ההצעות לשיקום הדיור הציבורי - כ450 מיליון שקלים בשנה.
כהשלמה לדיור ציבורי בבעלות המדינה המליצה הוועדה על פתרון של שכירות ארוכת טווח (10 שנים) במימון כמעט מלא של המדינה כך שיינתן ביטחון בדיור לזכאי דיור ציבורי באזור מגוריהם{{הערה|[http://media.wix.com/ugd/520601_ce03256935964d1aaad2cf9300903d52.pdf דוח הוועדה למלחמה בעוני]עמוד 27}}. למרות המלצות אלו בתקציב שנת 2015 הוקצבו פחות מ–5% מתקציב ההמלצות בתחום הדיור הציבורי. לא יושמה ההמלצה להגדלת מלאי הדירות הציבוריות, והסיוע בשכירות ארוכת טווח. ההמלצה להגדלת הסיוע בשכר דירה יושמה ב60 מיליון שקלים לעומת 950 מיליון על פי המלצת הוועדה{{הערה|{{TheMarker1|ליאור דטל|חבר בוועדת אלאלוף: 
"דו"ח העוני לא מיושם. 
זו עבודה בעיניים"|1.2456118|12 באוקטובר 2014}}}}.
==זכאות לדיור ציבורי בישראל==
שורה 194:
* [http://www.youtube.com/watch?v=i99sssOiguQ עדויות נפגעות דיור ציבורי], יולי 2012 בעריכת מיכל ורשבסקי
* {{TheMarker1|נמרוד בוסו|פינוי-עינוי // "כל יום הילדים שואלים אם כבר מגרשים אותנו"|1.2206974|{{כ}}3 בינואר 2014}}
* אורי חודי, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000974523#fromelement=hp_firstarticle נשארו מאחור: המדינה מייבשת את הדיור הציבורי - ועשרות אלפי ישראלים נותרים ללא קורת גג], [[גלובס]], 29 בספטמבר, 2014
 
==הערות שוליים==