פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
בוט החלפות: \1ניסיו\2\3
[[סווטוניוס]] כותב כי כוחו של הטריאומווירט היה כה גדול עד ששום דבר לא היה נעשה ברפובליקה ללא הסכמתם{{הערה|סווטוניוס, [[חיי שנים-עשר הקיסרים]], קיסר, 19.2 [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Suetonius/12Caesars/Julius*.html קישור לגרסה דיגיטלית]}} אך זאת הגזמה כפי שניתן לראות מתוצאות הבחירות של שנת 56 שבה נבחרו שני קונסולים ([[לוקיוס מארקיוס פיליפוס (קונסול 56 לפנה"ס)|לוקיוס מארקיוס פיליפוס]] ו[[גנאיוס קורנליוס לנטולוס מרקלינוס]]) שהיו עוינים לטריאומווירט.
 
נעשו מספר נסיונותניסיונות לשכנע את קיקרו לתמוך בטריאומווירט. עוד בתחילת כינון הברית נשלח [[לוקיוס קורנליוס באלבוס]] (Lucius Cornelius Balbus), אחד מנאמניו של קיסר, אל קיקרו כדי לשכנעו לתמוך בחוק האגררי לחלוקת קרקעות לחייליו של פומפיוס. קיקרו סירב, אך בכך לא תמו נסיונותיו של קיסר לכרות ברית עם קיקרו. בהמשך, הציע לו לשרת בצבאו בדרגת [[לגאטוס]], אך קיקרו סירב פעם נוספת ורק אחיו, [[קווינטוס טוליוס קיקרו]] (Quintus Tullius Cicero) הצטרף לקיסר.
 
===התחזקותו של יוליוס קיסר===
הברית לא הייתה רווחית לכל הצדדים באותה המידה. ההתנגדות של האופטימאטים, שנמנו על המשפחות המכובדות ביותר ברומא והיו בעלי השפעה פוליטית רבה נתנה את אותותיה. אלימות פיזית ומילולית כוונה נגד הטריאומווירים. יוליוס קיסר לא הושפע מכך באופן ישיר כי הוא היה עסוק במלחמתו בגאליה. קראסוס פעל כהרגלו מאחורי הקלעים ואילו פומפיוס נאלץ לספוג את מלוא הביקורת בעצמו. מעמדו של פומפיוס הלך והתדרדר והרווח שהוא קיבל היה מועט. הוא קיבל כבר את מבוקשו - חייליו קיבלו את קרעותיהם והסדריו במזרח קיבלו תוקף חוקי. כעת הוא רק ספג ביקורת על תמיכתו בקיסר ובפופולארים.
 
קיסר לעומתם היה זקוק מאוד לבעלי ברית. הוא שקע במערכה ארוכה מאוד ב[[מלחמת גאליה|גאליה]] ולמרות שקיבל מינוי לחמש שנים בשנת 59 במסגרת לקס ויטיניה, היה חשש מתמיד שישלח מצביא נוסף לאזור והפיקוד יחולק ביניהם או גרוע מכך המינוי לא יוארך וקיסר יאלץ לחזור לרומא בלי השלמת הכיבוש ופירות הניצחון יפלו בחקו של מצביא אחר, כמו שקרה ללוקולוס. מתנגדיו בסנאט עשו ככל שעלה בידם כדי לאשש את חששותיו של קיסר והוא חש שעליו לחזק את בריתו עם קראסוס ופומפיוס. נסיוןניסיון למנות אדם אחר לתפקיד מושל גאליה נעשה בשנת 56, כאשר שני הקונסולים של אותה שנה - [[גנאיוס קורנליוס לנטולוס מרקלינוס]] ו[[לוקיוס מארקיוס פיליפוס (קונסול 56 לפנה"ס)|לוקיוס מארקיוס פיליפוס]] - ניסו למנות אדם אחר למושל גאליה טרנסאלפינה.{{הערה|John T. Ramsey, pp. 40-41}}
 
לחיזוק הברית ביו לשותפיו הזמין קיסר הטריאומווירים ל[[ועידת לוקה|לוקה]] בשנת 56 לפנה"ס. במהלך הוועידה הוחלט שפומפיוס וקראסוס ירוצו לכהונת הקונסול בשנת [[55 לפנה"ס]]. אם יצליחו להיבחר, סוכם שיתמכו בכך שקיסר יקבל הארכה של חמש שנים לפרו-קונסולאט שלו וישאר בגאליה עד 50 לפנה"ס. קראסוס, ששאף אף הוא למלחמות ולכיבושים, יקבל מינוי לנציב פרובינקיה [[סוריה (פרובינקיה רומית)|סוריה]].