הדירות – הבדלי גרסאות

באנגלית מתייחסים למושג במונחים replicability, repeatability או reproducibility. אין קונצנזוס כלל-מדעי לגבי המשמעות המדוייקתהמדויקת של כל אחד מן המונחים האלו, אף כי בתחומים מסויימיםמסוימים של מדע עשויים להעדיף אחד מהם למשמעות מסויימתמסוימת. המונח reproducible research נמצא מאז [[המאה ה-21]] בשימוש בעיקר בתחום [[מדעי המחשב]] לציון היכולת לשחזר מתוך תצפית או ניסוי שכבר נערכו את הניתוח ה[[סטטיסטיקה|סטטיסטי]], התוצאות, הטבלאות והגרפים שפורסמו בספרות המדעית (ראו למטה בסעיף "מחקר הדיר"). בעקבות זאת יש המשתמשים במונח replicability ליכולת לערוך מחדש את הניסוי או התצפית ולקבל שוב ושוב את אותן התוצאות, למשל במועד אחר, על ידי נסיין אחר, או במעבדה אחרת. בתחומי ה[[רפואה]] וה[[פסיכולוגיה]] המונח repeatability בדרך-כלל מתייחס למידת הזהות בתוצאות של בדיקות חוזרות שנערכו באותו הנבדק, אך בתחומים אחרים מונח זה עשוי להתייחס גם לתוצאות בנבדקים שונים או בקבוצות שונות של נבדקים.

הסטטיסטיקאי [[רונלד פישר]], שהניח בין השאר את היסודות לשיטה המדעית המודרנית של [[מובהקות סטטיסטית]], כתב בחיבורו הקלאסי "תכנון ניסויים" משנת 1935 כי "אנחנו יכולים לומר שתופעה ניתנת להדגמה באופן ניסויי כאשר אנו יודעים לבצע ניסוי אשר רק לעתים רחוקות יתן לנו תוצאה בלתי-מובהקת סטטיסטית". הפילוסוף של המדע [[קרל פופר]] היה בוטה יותר בחיבורו משנת 1934 "הלוגיקה של תגליות מדעיות" (שהציג את [[עקרון ההפרכה]]), בו כתב "מקרים בודדים ובלתי-הדירים הם חסרי משמעות למדע". אמירות מעין אלו מבטאות [[דוגמה]] רווחת בקהילה המדעית המודרנית, בעיקר בתחומי [[מדעים מדויקים]] ו[[מדעי החיים]], לפיה הדירות הינה [[תנאי הכרחי]] (אם גם לא [[תנאי הכרחי ומספיק|מספיק]]) לביסוסה של עובדה מדעית, ולעצם קיומה של סמכות מדעית בנושא כלשהו. למשל, בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] דחתה מרבית הקהילה המדעית את הטענות לביצוע [[היתוך קר]]. נימוק עיקרי לדחייה היה כשלונם של מרבית הנסיונותהניסיונות לשחזר את התופעה, אפילו לפני שהתגלתה השגיאה המקורית בחישוביהם של ה[[כימה|כימאים]] שטענו לתגלית.

במקרים רבים במדע המודרני, אפילו כאשר מצליחים לשחזר תגליות חדשות במועד מאוחר יותר, על- ידי נסיין אחר או במעבדה אחרת, מידת ההשפעה הנמדדת (ידועה כ'''גודל האפקט''', אנגלית: Effect Size) עלולה להיות קטנה ממידת ההשפעה שנמדדה במקור. מדענים התייחסו לתופעה זו במונח הפופולרי '''קללת המנצח''' (אנגלית: Winner's Curse) השאול מתחום ה[[ספורט]], שם הוא מציין את חוסר יכולתו של ספורטאי שהשיג נצחוןניצחון או שיא מזהיר כלשהו לחזור עליו שוב.

* [http://validation.scienceexchange.com/#/ אתר הפרוייקטהפרויקט לבדיקה מחדש של תגליות מדעיות] {{אנגלית}}.

* כתבות ומאמרים ב[http://www.nature.com/nature/focus/reproducibility/ גליוןגיליון מיוחד] של [[Nature]] המוקדש להדירות במדע {{אנגלית}}.