פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 2 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
בוט החלפות: \1גיליון, ניצחו\1, פרויקט, על ידי, \1ניסיו\2\3, מסוי\1, מדויק
המונח "הדירות" ב[[עברית]] חודש על ידי [[האקדמיה ללשון]], על פי [[שורש (שפות שמיות)|שורש]] ממקור [[ארמית|ארמי]] ה-ד-ר שמשמעותו "חזרה", וממנו נגזרה גם המילה "[[הדרן]]".{{הערה|ה[[פילוסופיה של המדע|פילוסוף של המדע]] [[יוסף אגסי]] נוהג להעיר כי המילה "חזירות" בעברית כבר הייתה תפוסה.}}
 
באנגלית מתייחסים למושג במונחים replicability, repeatability או reproducibility. אין קונצנזוס כלל-מדעי לגבי המשמעות המדוייקתהמדויקת של כל אחד מן המונחים האלו, אף כי בתחומים מסויימיםמסוימים של מדע עשויים להעדיף אחד מהם למשמעות מסויימתמסוימת. המונח reproducible research נמצא מאז [[המאה ה-21]] בשימוש בעיקר בתחום [[מדעי המחשב]] לציון היכולת לשחזר מתוך תצפית או ניסוי שכבר נערכו את הניתוח ה[[סטטיסטיקה|סטטיסטי]], התוצאות, הטבלאות והגרפים שפורסמו בספרות המדעית (ראו למטה בסעיף "מחקר הדיר"). בעקבות זאת יש המשתמשים במונח replicability ליכולת לערוך מחדש את הניסוי או התצפית ולקבל שוב ושוב את אותן התוצאות, למשל במועד אחר, על ידי נסיין אחר, או במעבדה אחרת. בתחומי ה[[רפואה]] וה[[פסיכולוגיה]] המונח repeatability בדרך-כלל מתייחס למידת הזהות בתוצאות של בדיקות חוזרות שנערכו באותו הנבדק, אך בתחומים אחרים מונח זה עשוי להתייחס גם לתוצאות בנבדקים שונים או בקבוצות שונות של נבדקים.
 
==היסטוריה==
משאבת האוויר, שבמושגי המאה ה-17 הייתה מכשיר מדעי יקר, מסובך וקשה לבנייה, גם הובילה לוויכוח המתועד הראשון על הדירות של תופעה מסוימת במדע. המדען ה[[הולנד|הולנדי]] [[כריסטיאן הויגנס]] בנה ב[[אמסטרדם]] את משאבת האוויר הראשונה שלא נמצאה תחת שליטתם הישירה של בויל ועוזרו דאז [[רוברט הוק]]. הוא דיווח על תופעה שבה הריק בתוך המשאבה שלו גרם למים "לרחף" בראש שפופרת ריקה (למעשה מוחזקים על ידי בועת אויר, מה שהויגנס כינה "anomalous suspension"). הוק ובויל לא הצליחו לשחזר את התופעה במשאבות האוויר שלהם, וכתוצאה מכך עלו ספקות לגבי נושא הריק בכללותו, ולגבי סמכותו המדעית של הויגנס בפרט. בהליך יוצא-דופן באותה תקופה הוזמן הויגנס לאנגליה בשנת 1663, ובהנחייתו הישירה הצליח הוק לשחזר את התופעה. בעקבות זאת נבחר הויגנס כחבר זר בחברה המלכותית. הסיבה המדויקת לחוסר ההדירות בתופעה זו הובררה במלואה רק במאה ה-20.
 
הסטטיסטיקאי [[רונלד פישר]], שהניח בין השאר את היסודות לשיטה המדעית המודרנית של [[מובהקות סטטיסטית]], כתב בחיבורו הקלאסי "תכנון ניסויים" משנת 1935 כי "אנחנו יכולים לומר שתופעה ניתנת להדגמה באופן ניסויי כאשר אנו יודעים לבצע ניסוי אשר רק לעתים רחוקות יתן לנו תוצאה בלתי-מובהקת סטטיסטית". הפילוסוף של המדע [[קרל פופר]] היה בוטה יותר בחיבורו משנת 1934 "הלוגיקה של תגליות מדעיות" (שהציג את [[עקרון ההפרכה]]), בו כתב "מקרים בודדים ובלתי-הדירים הם חסרי משמעות למדע". אמירות מעין אלו מבטאות [[דוגמה]] רווחת בקהילה המדעית המודרנית, בעיקר בתחומי [[מדעים מדויקים]] ו[[מדעי החיים]], לפיה הדירות הינה [[תנאי הכרחי]] (אם גם לא [[תנאי הכרחי ומספיק|מספיק]]) לביסוסה של עובדה מדעית, ולעצם קיומה של סמכות מדעית בנושא כלשהו. למשל, בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] דחתה מרבית הקהילה המדעית את הטענות לביצוע [[היתוך קר]]. נימוק עיקרי לדחייה היה כשלונם של מרבית הנסיונותהניסיונות לשחזר את התופעה, אפילו לפני שהתגלתה השגיאה המקורית בחישוביהם של ה[[כימה|כימאים]] שטענו לתגלית.
 
== מחקר הדיר ==
== אפקטים מתמעטים ==
 
במקרים רבים במדע המודרני, אפילו כאשר מצליחים לשחזר תגליות חדשות במועד מאוחר יותר, על- ידי נסיין אחר או במעבדה אחרת, מידת ההשפעה הנמדדת (ידועה כ'''גודל האפקט''', אנגלית: Effect Size) עלולה להיות קטנה ממידת ההשפעה שנמדדה במקור. מדענים התייחסו לתופעה זו במונח הפופולרי '''קללת המנצח''' (אנגלית: Winner's Curse) השאול מתחום ה[[ספורט]], שם הוא מציין את חוסר יכולתו של ספורטאי שהשיג נצחוןניצחון או שיא מזהיר כלשהו לחזור עליו שוב.
 
קללת המנצח במדע נפוצה בעיקר בתחומים שבהן מקובל [[בדיקת השערות|לבדוק השערות]] באמצעות [[רווח בר-סמך|רווחי סמך]]. רווח הסמך מתאר תחום סביר לעוצמת ההשפעה שנמדדה בניסוי. לדוגמה, בניסוי רפואי לאמידת השפעתה של תרופה חדשה כלשהי ייתכן שיחושב רווח סמך של 95% לשיפור שבין פי 2 לפי 4, במדד מקובל כלשהו לבריאות החולים. העובדה שאפילו הקצה התחתון של רווח זה גדול מ-0 פירושה שנמצאה לתרופה השפעה לטובה מובהקת סטטיסטית, ובניסוי חוזר לבדיקת התרופה נצפה למצוא 95% מן התוצאות בין 2 ל-4. ואולם הניסוי החוזר עלול למצוא שרוב התוצאות נופלות בין 0 ל-2, כלומר התרופה עדיין משפיעה לטובה במרבית המקרים, אך במידה פחותה בהרבה מזו שנאמדה בניסוי המקורי. מכיוון שבדרך-כלל לא נראה סביר לצפות שמידת השפעתה של תרופה תפחת עם הזמן בניסוי בלתי-תלוי, תוצאה כזו מעלה חשד שבניסוי המקורי נאמד בטעות ערך גבוה מן הערך האמיתי של השפעת התרופה.
* [http://www.colin-baxter.com/academic/air_pump.html העימות בין בויל להובס], מאמר של הפיזיקאי הבריטי קולין באקסטר {{אנגלית}}.
 
* [http://validation.scienceexchange.com/#/ אתר הפרוייקטהפרויקט לבדיקה מחדש של תגליות מדעיות] {{אנגלית}}.
 
* כתבות ומאמרים ב[http://www.nature.com/nature/focus/reproducibility/ גליוןגיליון מיוחד] של [[Nature]] המוקדש להדירות במדע {{אנגלית}}.
 
==לקריאה נוספת==