ויקיפדיה

הצבא האירי הרפובליקני – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Sowaqo (שיחה | תרומות)
1,341 עריכות
אין תקציר עריכה
ויקישיתוף בשורה
שורה 2:
'''הצבא האירי הרפובליקני''' (ב[[אירית]]: '''Óglaigh na hÉireann'''; ב[[אנגלית]]: '''Irish Republican Army'''), ה־'''IRA''' (נודע גם בכינוי '''המחתרת האירית'''), הוא שם המאגד בתוכו מספר [[ארגון|ארגונים]] [[לאומנות|לאומנים]] ששאיפתם הייתה לאחד את חלקי [[אירלנד]] תחת [[שלטון]] אירי עצמאי. ארגוני ה-IRA פעלו בתחילה לעצמאות אירית ומשזו הושגה התנגדו ל[[שלטון]] ה[[בריטניה|בריטי]] ב[[צפון אירלנד]] ופעלו נגדו באמצעים [[פוליטיקה|פוליטיים]] אך גם באמצעים [[אלימות|אלימים]] כגון לוחמת [[גרילה]] ופעולות [[טרור]] כנגד אזרחים ומוסדות בריטיים. הצבא האירי הרפובליקני נתקל בשסע אידאולוגי פעמיים, ב-1922 כתוצאה מ[[האמנה האנגלו אירית]] וב-1969, כתוצאה מעימות בין שתי תת-מחתרות.
 
במהלך יולי [[2005]] ה-IRA יצא בהודעה פומבית כי המלחמה הסתיימה וכי על כל הפלגים להניח את נשקם ולהרוס את מצבורי הנשק שברשותם. מספר ההרוגים בתקופת [[הסכסוך בצפון אירלנד|"הצרות"]] (1969-1998) על ידי ארגונים רפובליקניים חמושים, בראשם פלג של הIRA שכונה Provisional IRA מוערך בלמעלה מ-2000.
 
== היסטוריה של הארגון ==
שורה 8:
 
=== מהמאה ה-18 עד למלחמת העולם הראשונה ===
שורשיו של ה-IRA מצויים במסורת ארוכה של [[מרד|מרידות]] מצידם של האירים בתגובה ל[[כיבוש]] הבריטי. מעשי האלימות פרצו בדרך כלל לאחר תקופה של משא ומתן שלוותה באכזבה אירית מהתגובה האנגלית.
 
אחד הארגונים הראשונים שפעל נגד הבריטים, היה "האירים המאוחדים" (United Irishmen) שהוקם בשנת [[1798]]. הארגון הושפע מ[[המהפכה הצרפתית]] ומ[[מלחמת העצמאות של ארצות הברית|המהפכה האמריקאית]]. בתחילה פעל הארגון בדרך [[אי-אלימות|לא אלימה]], אך לאחר אכזבת התנועה הלאומית מהבריטים לאחר [[היסטוריה של אירלנד - מהאיחוד ועד למלחמת העולם הראשונה#האיחוד ולאחריו|האיחוד עם האי הבריטי]], עברו לדרך של מאבק אלים. ב-[[1803]] כבשו המורדים את מצודת [[דבלין]] ורצחו את נשיא [[בית המשפט העליון של אירלנד]]. התנועה הלאומית האירית המשיכה להתחזק ב-45 השנים הבאות, עד מותו של מנהיגה, [[דניאל או'קונל]]. המשבר שהגיע בעקבות [[רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד|"רעב תפוחי האדמה"]] אשר סימל את דעיכת כוחה של התנועה. בין השנים [[1845]] ל-[[1852]] גוועו ב[[רעב]] כמיליון אירים, ומיליון נוספים [[הגירה|היגרו]] מחוץ לאירלנד. ההתקוממות, אם נותרה, הייתה ספורדית בלבד.
 
בשנות ה-50 של [[המאה ה-19]] ניסתה ה"אחווה הפניאנית" ליצור תנועה עולמית של אירים על פי המודל ה[[יעקובינים|יעקוביני]], אך לא הצליחה ליצור אחיזה של ממש באירלנד עצמה. הזרוע הפוליטית של הקוראים ל[[עצמאות|עצמאותה]]ה של אירלנד הוקמה בשנת [[1905]] בדמות המפלגה בשם [[שין פיין]] בראשות [[ארתור גריפית']].
 
=== "המתנדבים האיריים" ומרידת חג הפסחא ===
שורה 38:
ב-[[12 באוגוסט]] [[1969]] הפך עימות בין קתולים לכוחות ממשלה בשכונת העוני בוגסייד ב[[דרי (צפון אירלנד)|לונדונדרי]] למניע להתפרצויות אלימות ברחבי צפון אירלנד, בעיקר בעקבות השימוש הנרחב של הבריטים ב[[גז מדמיע]].
 
באותה שנה התפצל ה-IRA לשתי קבוצות: הגדולה מביניהן, "Officials", פעלה לאירלנד מאוחדת ו[[סוציאליזם|סוציאליסטית]] אך התנגדה לשימוש ב[[טרור]]. קבוצת המיעוט, PIRA (כלומר, Provisional Irish Republican Army) או "פרובוס" המשיכו להתייחס לטרור כאל הכרח במאבק. ב-[[30 בינואר]] [[1972]] נהרגו 13 קתולים במהלך הפגנה בדרי, כתוצאה מירי צנחנים בריטיים ("[[יום ראשון העקוב מדם]]"), וב-[[21 ביולי]] פוצץ ה-IRA עשרים ושישה [[מטען חבלה|מטענים]] ב[[בלפסט]]. כתוצאה מהפיצוצים נהרגו תשעה אזרחים במהלך האירוע שזכה לכינוי "[[יום שישי העקוב מדם]]". ב-[[1972]] פעלה ה"פרובוס" לראשונה על אדמת [[אנגליה]], עד לשיא של פיצוץ ב[[פאב]] ב[[בירמינגהם]] ב-[[1974]]. בפיגוע זה נהרגו 19 אנשים. בתגובה לאירוע הוצא ה-IRA מחוץ לחוק בבריטניה. ב-[[1976]] ביצע ה- IRA את [[טבח קינגסמיל]]. ב-[[1979]] התנקש ה-IRA ב[[תוארי אצולה|לורד]] [[לואי מאונטבטן]], שהיה בן [[בית הנובר|משפחת המלוכה]], דודו של [[הנסיך פיליפ]] (בעלה של המלכה [[אליזבת השנייה]]) ומי שהיה מושל הודו והלורד הראשון של הימייה.
 
=== שביתות רעב בשנות ה-80 ===
שורה 59:
בדצמבר [[2004]] התברר כי מזה חודשים רבים מנהלים ראשי ה-IRA מגעים חשאיים עם נציגים פרוטסטנטים ועם נציגי [[אירלנד]] ו[[בריטניה]] בדבר פירוק ה-IRA מנשקו. בהודעה משותפת שמסרו ראש ממשלת בריטניה [[טוני בלייר]] וראש ממשלת אירלנד [[ברטי אהרן]] ב-[[8 בדצמבר]] [[2004]], ב[[בלפסט]] נמסר כי השיחות עלו על מסלול חיובי. נראה כי המניעה להסכם הנה סירובו של ה-IRA לתעד בתמונות את תהליך פירוק הנשק, כפי שדורשים מנהיגי הפרוטסטנטים.
 
במהלך יולי 2005 ה-IRA יצאו בהצהרה פומבית כי המלחמה בינם לבריטים הסתיימה, תוך נתינת הוראה ברורה לכל הפלגים והארגונים המאוגדים תחת השם IRA, להניח נשקם ולהשמיד את מצבורי הנשק שברשותם. הממשלה הבריטית מצדה הגיבה להצהרה חיובית זו בפירוק הבסיסים הצבאיים אשר נותרו בצפון אירלנד. שני צעדים אלו נועדו כדי להביע את מחויבותם של הצדדים לתהליך השלום בצפון אירלנד, לאחר לחימה שנמשכה שנים ארוכות. עם זאת, [[המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית]] היוניוניסטית(DUP) הודיעה כי היא מחכה לראות אם הודעה זו אכן אמיתית, לפני שתסכים לשוב מחדש לשיחות על תהליך השלום.
 
== כוח אדם והיררכיית הארגון ==
שורה 71:
שני מקורות התחמושת העיקריים של ה-IRA היו [[ארצות הברית]] ו[[לוב]]. הקשר האמריקאי נוצר באמצעות רפובליקן אירי בשם ג'ורג' הריסון, והיה פעיל במשך כ-30 שנה עד שנתפס על ידי ה-[[FBI]]. כתגובה הקים ה־FBI יחידה מיוחדת לפיקוח על מיליציות איריות, וכמויות גדולות של נשק המיועד להברחה נתפסו בידי יחידה זו. בין כלי הנשק שנתפסו על ידי היחידה היו טילי [[סטינגר]] בתחילת [[שנות ה-90]].
 
ב[[שנות ה-80]] נתגלה כי [[לוב]] מספקת תחמושת ל-IRA, בין השאר [[רובה סער|רובי סער]] מסוג [[AK-47]], [[אקדח|אקדחים]]ים וחומרי נפץ שונים כגון [[סמטקס]], זאת כנקמה על כך שמטוסים אמריקנים יצאו לגיחות הפצצה מאדמת בריטניה. עם זאת, ב[[שנות ה-90]] החליט [[מועמר קדאפי|קדאפי]] להפסיק את משלוחי הנשק והעביר לממשלה ה[[הממלכה המאוחדת|בריטית]] מידע הנוגע לנשק שהועבר לידי ה"פרובוס".
בנוסף לשני מקורות אלה, קיבל ה-IRA נשק גם ממקורות נוספים: אקדחים מארגון הטרור ה[[בסקים|בסקי]] [[אט"א]] ב[[שנות ה-70]], רימוני יד, רובים ומשגרי רקטות מה[[פת"ח]]. ב-[[1977]] והברחות ממקורות אירופיים שונים, כגון [[נורבגיה]], [[הולנד]] ו[[צ'כוסלובקיה]].
שורה 88:
 
== קישורים חיצוניים ==
* {{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אנציקלופדיה ynet|הצבא האירי הרפובליקני|23971|MjM5NzFfMzkwNzE5NDZfMTQ4Njg3MjAw}}
* מתוך [http://www.pbs.org/wgbh/pages/frontline/shows/ira/ "מאחורי המסיכה": שין פיין ו-IRA] באתר PBS:
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הצבא_האירי_הרפובליקני"