נתן בן ציון חבקין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
סקריפט החלפות (בינלאומי, גאומטרי, קריית, וועד, אידאולוג, עלייתו, פוליטיים, ניסיו)
שורה 5:
חבקין נולד ב-1874 בחוטימסק (Khotimsk) שבפלך [[מוהילב]] (Mogilev) שברוסיה הלבנה לאביו ישראל חבקין ולאמו זבושה (ליפשיץ). בחוטימסק למד ב[[חדר]] וב[[ישיבה]] וכשהתבגר עבר ל[[מוסקבה]] שם למד [[צורפות]]. ב-[[1891]] החל גירוש יהודים מעיר זו וחבקין עבר ל[[אודסה]] שם למד בגימנסיה ובבית ספר לציור.
 
בתקופת שהותו באודסה התחבר לתנועה הציונית, הצטרף לתנועת [[חובבי ציון]], החל לרקום תוכניות לעלות ארצה (ואף השתתף ב-[[1898]] ב[[הקונגרס הציוני העולמי השני|קונגרס הציוני השני]]) אבל לאחר הכרותו עם [[מנדלי מוכר ספרים]] פחתה התלהבותו מרעיון ההגשמה הציונית לטובת רעיונות קוסמופוליטיםקוסמופוליטיים והוא דחה את עליתועלייתו.
 
ב-[[1897]] עבר חבקין מאודסה ל[[מינכן]] והחל ללמוד אמנות גראפית. משסיים את לימודיו ב-[[1900]] השתקע במינכן ופתח שם בית-חרושת ל[[צינקוגרפיה]]. בית החרושת סיפק גלופות להוצאות לאור כולל להוצאה לאור "תושיה" בוארשה שהדפיסה ספרי לימוד עבריים. בנוסף המציא חבקין שיפורים טכניים רבים בתחום הדפוס ורשם עליהם פאטנטים בגרמניה. עקב נסיונוניסיונו והמצאותיו נתמנה לחבר הועדההוועדה הממשלתית לבחינות גמר בצינקוגרפיה.
 
ב-[[1921]] עלה ארצה, השתקע בירושלים ועבד בגרפיקה וצינקוגרפיה. במסגרת עבודתו פיתח אורנאמנטיקה עברית מקורית המורכבת מיסודות של ציורי מנורות, מגן-דוד, שופרות, טעמי המקרא וכו'{{הערה|ב-[[1926]] הציג חבקין את עבודותיו בתערוכה שהתקיימה בירושלים}}. במקביל לעבודתו בדפוס המשיך חבקין לפעול למען הצמחונות ועבודת השדה כשמצד אחד שקד לפרסם מאמרים בנושא ומצד שני הקים גינת ירק בגבעת שאול. במקביל פעל חבקין לקידום שפת האספרנטו.
שורה 15:
ב-[[1926] יסד חבקין את "אגודת הצמחונים העבריים" ובמסגרתה ניסה תקופה ארוכה להקים בירושלים שכונה של צמחונים שתפעל לפי רוחו ואמונתו. מאמציו לא נשאו פרי עד מותו ב-1957 אולם ב-[[1958]] התיישב במושב אמירים גרעין של משפחות צמחוניות-טבעוניות ובהם תלמידו ו"יורשו הרוחני" של חבקין, יחזקאל דורון, ובכך הוגשם חלומו על התיישבות צמחונית.
 
== אידיאולוגיהאידאולוגיה ==
בתקופת שהותו במינכן הפך חבקין לצימחוני וניסה לקדם את האידיאולוגיההאידאולוגיה שלו לשיפור מדותיו של האדם, היחיד והצבור. אידיאולוגיהאידאולוגיה זו כללה צימחונות, [[פציפיזם]] ושפה אחידה לכלל האנושות. יישום האידיאולוגיההאידאולוגיה נעשה על ידי הפצת רעיון הצמחונות בקרב יהודי גרמניה (ומשום כך כונה "חלוץ הצמחונות העברית") ועידוד החזרה לעיבוד האדמה{{הערה|חבקין ארגן ב-[[1919]] קבוצת יהודים לעבודה בגנים שעירית מינכן התקינה בשביל חובבי עבודה בחיק הטבע}}. במקביל פעל חבקין להפצת שפת ה[[אספרנטו]].
 
== משפחתו ==
חבקין נישא במינכן ב-[[1902]] לרבקה בק שילדה לו 4 ילדים אך נפטרה ב-[[1909]]. לאחר מספר שנים נישא לדישה סובוליב ונולד להם ילד חמישי. ב-[[1921]] עלה עם אשתו וחמשת ילדיהם לארץ. במהלך שנת [[1926]] חוותה המשפחה שתי טרגדיות גדולות כששתי בנות המשפחה (הבכורה ברכה והשלישית אסתר) שמו קץ לחייהם. טרגדיה נוספת פקדה את המשפה כשהבן ידידיה נפל ב[[מלחמת השחרור]] על הגנת [[קריתקריית ענבים]]{{הערה|1=[http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=8005 ידידיה חבקין] באתר "יזכור"}}. חבקין נפטר ב-1957 ונקבר בירושלים.
 
נכדתו (בתו של גדליה] היא [[דרורה חבקין]].
שורה 27:
* [[1918]] - Mensch und Tier : der "sogenannte" Tiermord, Schlachthausgedanken, die Ausbreitung des Vegetarismus ; 4 Aufsätze (בהוצאת Selbstverlag Munchen)
* [[1918]] - Wie entstehen ca. 1500 verschiedene Farbtöne aus den 4 Farben Gelb, Rot, Blau und Schwarz? (בהוצאת Selbstverlag Munchen)
* [[1926]] - אספרנטו - שפה בין לאומיתבינלאומית: מהות השפה בצרוף כל הדקדוק (הוצאת "דפוס העברי", ירושלים)
* [[1936]] - אורנמוגרפיה: שיטה אורנמנטית ליצירת קישוטים באופן מדעי אמנותי (הוצאת "דפוס ציון", ירושלים)
* [[1940]] - התואם (סימטריה): ערכו בהנדסה ובקישוטי הרבוע עם 4 לוחות ו-117 ציורים בטקסט (הוצאת "ראובן מס", ירושלים)
* [[1945]] - אורנמוגרפיה: תורת האורנמנט הגיאומטריהגאומטרי ושימושו באמנות הקשוט (הוצאת "ראובן מס", ירושלים)
* [[1945]] - Ornamography: the principles of geometrical ornament and its use in decorative art.(containing 128 plates in black and white and 64 colored plates)
* [[1946]] - תרומה לספר אורנמוגרפיה: "כל אדם - צייר אורנמנטים ..." (הוצאת "ראובן מס", ירושלים)