סוציולקט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגית: חשד למילים בעייתיות
שורה 3:
לדוגמה, הסוציולקט שבו מדברים ילדים של הורים משכילים, יהיה בעל דקדוק קרוב יותר, לזה שנחשב תיקני, מאשר הסוציולקט בו מדברים ילדיהם של הורים, שאינם משכילים. הוא יכיל גם עוד שינויים מהדיאלקט של המשכילים. היצירות "[[לחנך את ריטה]]" ו"[[גברתי הנאוה]]" עוסקות ב"גמילה" מסוציולקט החברה חסרת ההשכלה ולצד ההומור שבהן, הן מדגימות יפה את הבדל הסוציולקטים.
 
חלק מהסוציולקטים עשויים להיות ניבים של קבוצה, שנחשבת בעלת מעמד רם או נחות, אם כי, אין הדבר הכרחי. לדוגמה, החברה החרדית בישראל היא בעלת סוציולקט הייחודי לה. קיימים מספר מחקרים סוציולינגוויסטיים שבדקו היבטים לשוניים וחברתיים של החברה הנשית-חרדית בישראל. דוגמה אחרת לזה היא הסוציולקט של קהילת ה[[להט"ב]] בקליפורניה, שעליו מתבדח, מידי פעם [[אדי מרפי]] (לצד הבדיחות הקבועות שלו, על הסוציולקט של החברה הלבנה והמשכילה).
 
יש להבדיל את הסוציולקט מן ה[[אידיולקט]], שהוא אופן השימוש בשפה של פרט מסוים (אדם מסויים נוהג להשתמש הרבה במילה מסויימת או להגות מילים מסוימות באופן ייחודי לו). יש להבדיל את הסוציולקט גם מן ה[[משלב]], שהוא אופן שימוש בשפה, המתאים לנסיבות מסויימות. זאת משום, שמרבית האנשים משתמשים במשלבים שונים בנסיבות שונות. לדוגמה, שופט ידבר באולם בית המשפט, במשלב אחד, עם עוזריו בלישכתו, במשלב שני ועם בני משפחתו, בביתו, במשלב שלישי.