יוונית – הבדלי גרסאות

'''[[יוונית אטית|יוונית אַטִית]]''' היא הניב היווני של [[אתונה]]; חלק ניכר מהספרות היוונית שהגיעה לידינו כתובה ביוונית אטית. בתקופה ההלניסטית השפה היוונית התפשטה לאזורים רבים בעולם, בהם לא דיברו קודם לכן יוונית, וכך הלכה והתפשטה שפה יוונית בעלת אלמנטים משותפים, ואילו הניבים השונים של היוונית הקלאסית דעכו. השפה החדשה נקראה '''[[יוונית קוינה|יוונית קוֹינֶה]]''' ('''κοινη''' ביוונית מודרנית מבוטא "קיני"), היינו יוונית "משותפת", שהיא בבסיסה יוונית אטית בתוספת מעט [[יוונית איונית|איונית]] ובה נכתבו לימים [[תרגום השבעים]] ו[[הברית החדשה]]. ל[[אלכסנדר הגדול]] נודע תפקיד מהותי בשילוב הניבים היווניים. הניב המשותף הקל על ה[[תקשורת]] ב[[הלניזם|תקופה ההלניסטית]], ומשנלמד על ידי בני ה[[מדינה|מדינות]] שכבש, הפכה היוונית לשפה עולמית לזמן מה. היוונית המשותפת הזו שימשה [[לינגואה פרנקה]] של [[האימפריה הרומית]] במשך [[שנה|שנים]] רבות. לימים, עם פיצול ה[[אימפריה]] הרומית, הפכה היוונית ל[[שפה רשמית|שפה הרשמית]] של [[האימפריה הרומית המזרחית]], לימים [[האימפריה הביזנטית]] (יוונית זו נקראה "'''[[יוונית ביזנטית]]'''"), ומקץ מאות שנים נוספות התגלגלה ל'''[[יוונית מודרנית]]''' של ימינו.

 

בתחום מערכת העיצורים ראוי להזכיר כי היוונית מכירה ב[[נישוף]] כתכונת מבדילה בחלק ממערכת עיצוריה.

היוונית העתיקה הבחינה בין שלושה סוגים שונים של הטעמה, אשר יכולים היו להופיע על אחת משלוש ההברות האחרונות של המילה. מערכת הטעם הייתה [[פונולוגיה|פונמטית]].