AIM-120 אמראם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 42:
 
את הAIM-120 ניתן לשגר בשני מודי [[מכ"ם]] עיקריים, STT (ר"ת של Single Target Track) ו-TWS (ר"ת של Track While Scan), בשני המודים
המכה[[מכ]] יזין את מחשב הטיל במידע בנוגע למיקום המטרה לפני השיגור, הטיל, בעזרת מערכת הניווט האינרציאלית (INS - Intertial Navigation System) שמוטמעת בו, מנווט לאזור המפגש המשוער עם המטרה.
במקרה שהמטוס המשגר נשאר נעול על המטרה, הטיל יקבל עדכוני מידע בנוגע למיקום, כיוון ומהירות המטרה מהמטוס המשגר דרך [[Datalink]], שנמצא
הן במטוס המשגר והן על הטיל, ויעדכן את מערכת ה-[[INS]] שלו וישנה את מעופו בהתאם.
שורה 49:
=== שלב שני - ביות סופי על ידי רכישת המטרה על ידי חיישני הטיל ===
 
לאחר שהטיל התקרב די הצורך למטרה (הערה: נתון זה אינו ודאי אך כנראה, בסביבות 15 קילומטרים) הוא מדליק את המכה[[מכ]] שבחרטומו ומתחיל לחפש את המטרה. במקרה שהמטרה נמצאת באזור הזיהוי של המכה[[מכ]], הוא יינעל עליה וינחה עצמו אוטונומית לפגיעה, בשלב זה הטייס מהמטוס המשגר (או כל מטוס אחר שמספק לטיל Datalink בשלב ההנחיה הראשון) יכול "לשכוח" את הטיל ולשבור את נעילת המכה[[מכ]] על המטרה.
כמו כן, במקרה שבזמן השיגור המטרה נמצאת קרוב די הצורך למטוס המשגר, הטיל יכול לעבור מיד לשלב הנחיה השני, כלומר, להינעל מיד לאחר השיגור על המטרה, ולתפקד כטיל "שגר ושכח" מוחלט.