בקכידס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 23:
קרב אלעשה השיב [[הממלכה הסלאוקית|לממלכה הסלאוקית]] למשך מספר שנים את השליטה במרכזי האוכלוסייה הגדולים ביהודה. אך אם נראה כי מפלה זו ריפתה את ידי המורדים ההפך הוא הנכון. [[יונתן הוופסי]], אחי יהודה, לקח על עצמו את הנהגת המרד כשלצידו עומד אחיו הבכור - [[שמעון התרסי]]. בהנהגתו המורדים שלא יכלו להחזיק ב[[מודיעין]], התיישבו בעזפר בדרום בסמוך לבית צור, וחזרו ל[[מלחמת גרילה]] (1).
 
בכדי להבטיח את החוסן של מרכז השלטון הסלווקי, ולמנוע התקפות והטרדות מצד החשמונאים, בקכידס הקים קו ביצורים על גבי הצירים הראשיים{{הערה|ההצעה של מיקום הביצורים מבוססת על אבי-יונה. ישנן הצעות קצת שונות למשל של גרשון גליל ([http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/63022.html פרעתון, תמנתה ומערך ביצורי בקכידס])}}, שהגנו על ירושלים מהמורדים מכל הכיוונים (2): [[בית אל]] בצפון, [[בית חורון]] בצפון-מערב, [[אמאוס]] ממערב, תמנה מדרום-מערב, [[תקוע]] מדרום-מזרח, [[יריחו]] ממזרח, ו[[פרעתנוןפרעתון]] מצפון-מזרח{{הערה|הזיהוי במפה על פי אבי יונה. חוקרים רבים מזהים את המקום עם פרעתון המקראית ועם הכפר [[פרע'תה]], השוכן 19 ק"מ דרומית-מערבית ל[[שכם]] ו-23 ק"מ מזרחית ל[[קלקיליה]]. אולם, חוקרים אחרים שוללים את אפשרות הזיהוי של פרעתון שביהודה עם פרעתון המקראית, שמיקומה כאמור בארץ אפרים. [[מיכאל אבי יונה]] הציע לזהות את פרעתון שביהודה עם ח'רבת עין פרה שב[[נחל פרת]], ו[[גרשון גליל]] זיהה את פרעתון שביהודה עם חרבת אל פרעה, 4.5 ק"מ צפונית ל[[אדוריים]].}}.
 
ב-[[157 לפנה"ס]] בעקבות פעולת התגמול של יונתן ושמעון כלפי תושבי [[מידבא]], שאנשיהם רצחו את יהוחנן אחיהם (3), לבקכידס הייתה זו עילה מספקת לצאת עם צבאותיו להילחם במורדים ולנסות להשמידם. כאשר המורדים שבו מעבר הירדן בחזרה לבסיסם בעזפר (4), צבאו שיצא מ[[יריחו]] ניסה ללכוד אותם מ[[עבר הירדן]] כאשר הוא לוחץ אותם במהלך טקטי מוצלח, מכיוון מזרח כשהם דחוקים בגבם לעבר [[נהר הירדן]] וצפון [[ים המלח]] (5). למרות עדיפותו המספרית, ניסיונו הרב ומיקומו העדיף, המורדים יצאו להתקפת נגד מוצלחת, שגרמה לצבאו לאבדות קשות. בחסותה חצו המורדים את הירדן בשחייה ונמלטו חזרה ל[[מדבר יהודה]] (6), ובקכידס שב על עקבותיו לירושלים בידיים ריקות (7).