הבדלים בין גרסאות בדף "בתים ושדות בתקופת היובל"

מ
תיקון הערה
מ (סימון תבנית לתיקון)
מ (תיקון הערה)
מתנת '''שדה אחוזה''' הנהו אחת מ[[מתנות כהונה]] המוזכרות ב[[תורה]]. תוכן המתנה היא שדה שנקדש לתרומת קודש על ידי בעליה. מציאות זו, על אף שדומה מאד אל מתנת החרם (עוד אחת מהכ"ד מתנות כהונה), היא נחשבת בפני עצמה כאחת מן העשרים וארבע מתנות הכהונה.
 
 
 
==מקור התורני==
 
==האפשרות לפדיון==
כפי המובא ברמב"ם, השדה הנקדשת ניתנה לפדיון מאת הקודש כל עוד שלא נכנס [[שנת היובל]]. במקרה שלא גאל הבעלים את השדה במשך זמן זה, היא יוצאת לחלוטין להקדש וניתנת לאחוזת הכהנים בלי העברת תשלום או פדייה{{הערה|1=משנ"ת הלכות ערכין וחרמין ד, כ}}.
 
==השדה עוברת אל משמרת הראשי==
 
[[שמואל הנביא]] ו[[דוד המלך]] התקינו -כדי לפטור את השאלה למי מהכהנים יועבר השדה הנקדשת- שבכל כניסת מחזור יובל החדש יועבר את כל שדה האחוזות מהיובל הקודם אל משמרת הכהונה שעבודתה נקבעת בשבוע שבו יפול יום הכיפורים של היובל החדש. בתלמוד ירושלמי מבואר שקביעות ה[[כ"ד משמרות כהונה]] נעשה עם הכוונה שכל שנת יובל יופגע במשמרה חדשה בכך שלכל המשמרות יהיה הזדמנות לזכות במתנת שדה אחוזה.
 
ב[[תוספתא]] מבואר ששדה אחוזה האמורה אינה עוברת לרשות הכהנים עד יום הכיפורים של תחילת [[שנת היובל]]{{לתקן}}{{הערה|1=שדה אחוזה ניתנת לאנשי משמר שבראש השנה שהיובל נכנס לתוכה -תוספתא מנחות יג ג, מצפה שמואל מציין לתלמוד ירושלמי סוכה סופ"ה, חכם צבי סי' קכב |. וכלשון רש"י: "תתחלק ביובל לכהנים ..אותו משמר..שיום הכפורים של יובל פוגע בו" -רש"י ויקרא כז כא}}. אולם, לפי משמעות משנה תורה להרמב"ם, השדה יוצאת בראש השנה של יובל{{הערה|1=משנ"ת ערכין וחרמין דכד, לא ברור אם כוונתו של הרמב"ם היא אל יום הכיפורים שלפעמים נקרא גם ראש השנה}}
 
==קיום המצווה בזמן הזה==
לדעתו של הרמב"ם בזמן שאין היובל נוהג גם מתנת שדה אחוזה אינה יוצאת לכהנים{{הערה|1=משנ"ת ערכין וחרמין ה,א. משנ"ת שמיטה ויובל י, יא}}
===בגבולין===
מתנת שדה אחוזה נחשבת כאחת מן העשר מתנות כהונה שניתנות לכהנים בגבולין{{הערה|1=תוספתא למסכת חלה ב ח}}.