גניזה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ממצאים: תעתיק מגרמנית
תגית: הוספת תבנית לשינויים בערך
אין תקציר עריכה
שורה 2:
[[קובץ:כתובית על מיכל גניזה 011.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כתובית הסבר למכל גניזה ברעננה]]
[[קובץ:מיכל גניזה 010.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מכל גניזה ברעננה]]
[[תמונה:Gniza.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מתקן איסוף לגניזה, סמוך למשרדי [[חברה קדישא]] ב[[תל אביב]]]]
[[תמונה:Israel National TrailDSCN4647.JPG|שמאל|ממוזער|200px|מערת גניזה ביער בן שמן]]
 
'''גניזה''' היא שמירת חפצים מקודשים שיצאו מכלל שימוש פולחני, ומאחר שדבקה בהם [[קדושה (יהדות)|קדושה]] אין להשתמש בהם לצורכי חולין. בימינו גונזים בעיקר ספרי קודש. המקום בו טומנים את הכתבים שנגנזו מכונה אף הוא גניזה.
שורה 21 ⟵ 19:
 
==הדיון על קודשת הכתב==
[[תמונה:Gniza.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מתקן איסוף לגניזה, סמוך למשרדי [[חברה קדישא]] ב[[תל אביב]]]]
[[תמונה:Israel National TrailDSCN4647.JPG|שמאל|ממוזער|200px|מערת גניזה ביער בן שמן]]
 
ב[[משנה ידיים]] יש דיון על כמות האותיות שצריכות להיות בטקסט כדי שיחשב למקודש. נאמר שם,{{ציטוטון|סֵפֶר שֶׁנִּמְחַק וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת כְּפָרָשַׁת וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן, מְטַמֵּא אֶת הַיָּדָיִם. מְגִלָּה שֶׁכָּתוּב בָּהּ שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת כְּפָרָשַׁת וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן, מְטַמָּא אֶת הַיָּדָיִם.|משנה ידים ג,ה}}. לפיכך ספר הוא קדוש כאשר מכיל 85 אותיות. ההנחה הזו התבססה על [[פרשת ויהי בנסוע הארון]] אשר בה מופיעים שתי אותיות [[נו"ן הפוכה|נון הפוכות]]. חכמים שניסו להבין את המשמעות של שתי האותיות נון, קבעו {{ציטוטון|תנו רבנן: ויהי בנסע הארן ויאמר משה"; פרשה זו עשה לה הקדוש ברוך הוא סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה. רבי אומר: לא מן השם הוא זה, אלא '''מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו'''. כמאן אזלא הא דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: "חצבה עמודיה שבעה" (משלי ט', א')| מסכת שבת, פרק טז, דף קטו,ב}}. הדיון במשנה ידיים ממשיכים ונשאלת השאלה האם כל ספרי ה[[מקרא]] נחשבים קדושים. בין החכמים יש וויכוח, כאלו אשר רואים בספרים כמו [[קהלת]] ו[[שיר השירים]] קדושים, ואחרים שאינם.
{{ציטוט||מקור=משנה ידים ג ה| תוכן= רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שִׁיר הַשִּׁירִים מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, וְקֹהֶלֶת מַחֲלֹקֶת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, קֹהֶלֶת אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם וְשִׁיר הַשִּׁירִים מַחֲלֹקֶת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, קֹהֶלֶת מִקֻּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵּית הִלֵּל. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי, מְקֻבָּל אֲנִי מִפִּי שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זָקֵן בְּיוֹם שֶׁהוֹשִׁיבוּ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בַּיְשִׁיבָה, שֶׁשִּׁיר הַשִּׁירִים וְקֹהֶלֶת מְטַמְּאִים אֶת הַיָּדָיִם. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא נֶחֱלַק אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁיר הַשִּׁירִים שֶׁלֹּא תְטִמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, שֶׁאֵין כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי כְּיוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. וְאִם נֶחְלְקוּ, לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא עַל קֹהֶלֶת. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חָמִיו שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא, כְּדִבְרֵי בֶן עַזַּאי כָּךְ נֶחְלְקוּ וְכֵן גָּמָרוּ}}