חלודה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה חזותית חשד למילים בעייתיות |
מ שוחזר מעריכות של 37.142.192.106 (שיחה) לעריכה האחרונה של Matanyabot |
||
שורה 10:
בימי קדם נעשה שימוש רב בברזל; כאשר החלידו ללוחם שריון, נשק וכדומה או לחוטב עצים גרזן או לבעל עבודה כליו, הנפח המקומי היה שם את הכלי החלוד על [[פחם]] בוער כדי שה[[חמצן]] יגיב עם ה[[פחמן]] לכדי היווצרות פחמן דו-חמצני (CO<sub>2</sub>) וכך רוב החלודה הייתה נעלמת והכלי היה חוזר לקדמותו לאחר השחזה.
*ציפוי משטח הברזל בחומר הגנה. את רוב המשטחים החיצוניים מקובל לצבוע, דבר המעניק הגנה בנוסף לאסתטיות. צביעה אינה מעניקה הגנה תמידית, ועם הזמן הצבע מתקלף או שחמצן ומים
*חיבור [[אנודת הקרבה]], מתכת בעלת [[אלקטרושליליות]] נמוכה מהברזל, כמו [[מגנזיום]] או [[אבץ]], שתחליף את האלקטרונים שיאבדו לברזל.
*ציפוי משטח הברזל בשכבה דקה של [[מתכת]] אחרת, כגון [[אבץ]]. ציפוי זה נקרא [[גלוון]], והוא נעשה באופן [[חשמל]]י או באמצעות '''טבילה חמה'''. התהליך משמש בעיקר לציפוי חפצים קטנים, כגון מסמרים, אך לא רק. שיטה זו מספקת הגנה בשתי צורות - עצם ציפוי המשטח ומניעת המגע שלו עם אוויר או מים, ואפקט "אנודת הקרבה", כאמור לעיל.
*הוספת חומרים לברזל המונעים את החלדתו. [[פלדת אל-חלד]], למשל, מורכבת מ-10% [[כרום]], וכמויות קטנות יותר של [[ניקל]] ולעתים מתכות אחרות. תוספים אלו מונעים את
==ראו גם==
*[[קורוזיה|שיתוך]]
*[[תרמיט]]
*[[WD-40
[[קטגוריה:תחמוצות]]
| |||