הבדלים בין גרסאות בדף "הדירות"

נוספו 39 בתים ,  לפני 5 שנים
←‏תגליות שגויות: תאור נכון יותר
(←‏תגליות שגויות: תאור נכון יותר)
 
* '''אפקט המגרה''' (File drawer Effect): חוקרים רבים הנכשלים בשחזור תגלית עליה דיווח חוקר אחר אף אינם מנסים לפרסם את כשלונם, אם משום שהם מאשימים את עצמם בשגיאות טכניות ואם משום שהם מודעים לקושי לפרסם תוצאות שליליות.
[[File:Reproducibility table.svg|שמאל|ממוזער|400px|'''דוגמה היפותטית: כיצד שיעור התגליות השגויות במדע עלול להיות גבוה בהרבה מרמת המובהקות הסטטיסטית'''{{ש}}'''(א)''' נניח שבשנה מסוימת בתחום מסוים במדע נבדקו בניסויים 1000 השערות (משבצות ירוקות), שמתוכן 100 השערות - שיעור של 10% - הן אכן נכונות (משבצות צהובות) והשאר שגויות (משבצות ירוקות).{{ש}}'''(ב)''' לא כל ההשערות הנכונות תהפוכנה בהכרח לתגליות - העוצמה הסטטיסטית היא אחוז ההשערות אשר מתגלות בפועל בניסוי מתוך ההשערות הנכונות. אם נניח שבתחום המדעי המדובר העוצמה הסטטיסטית היא 80%, אזי רק 80 מתוך 100 ההשערות הנכונות תתקבלנה בניסויים כתגליות, בעוד ששאר ה-20 יחמקו מגילוי (משבצות כחולות). יתר על כן, אם רמת המובהקות הסטטיסטית הנהוגה בתחום היא 5%, אז מתוך 900 ההשערות שאינן נכונות, 5% או 45 השערות תתקבלנה בטעות כ"תגליות" (משבצות אדומות).{{ש}}'''(ג)''' המספר הכללי של תגליות שתתפרסמנה באותה השנה בספרות המדעית יהיה איפוא 45+80=125, ומתוכן 45 תהיינה שגויות - שיעור תגליות שגויות של 36% הגבוה בהרבה מרמת המובהקות.]]
כתוצאה מנטאים כאלו, עלול להתרחש מצב שבו, למשל, אותם מחקרים שמצאו כי לתרופה חדשה יש השפעה חזקה מתפרסמים, בעוד שמחקרים אחרים שלא מצאו השפעה שלה אף אינם מגיעים לידיעת הקהילה המדעית בתחום. בשנים האחרונות חוקרים מציעים נהלים ומתודולוגיות חדשות במדע במטרה לבטל את השפעתם של נטאים כאלו.