בית רוק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
(תקציר העריכה הוסתר) |
|||
שורה 7:
הבית הוקם במאה ה-19, בלב ה[[פרדס]]ים של משפחת רוק, משפחה [[ערביי ישראל|ערבית]]-[[נצרות|נוצרית]] אמידה שהגיעה ל[[יפו]] מ[[עין כרם]]. ה[[באר מים|באר]] הופעלה בתחילה באמצעות [[אנטיליה]], ומאוחר יותר באמצעות [[מנוע דיזל]]. בדומה לבתי באר אחרים, שנבנו בהדרגה, קומת הקרקע, שנועדה לשרת את עבודת הבאר, הייתה פשוטה יחסית, וקורתה ב[[קמרון צולב|קמרונות צולבים]]. קומת המגורים השנייה, שנוספה בהמשך, הייתה מפוארת יותר, וכללה תקרה גבוהה, רצפת [[שיש]], חלונות מקומרים בחזיתות המזרחית והמערבית וגג [[רעף|רעפים]].
ב-[[1902]] היה מעורב אחד מבניה של משפחת רוק, [[אלפרד רוק|אלפרד]], בתגרה שבמהלכה נרצח איכר מ[[ראשון לציון]] בשם יעקב אברמוביץ. כדי להיחלץ מ[[עונש מוות]], נמלט רוק מהארץ. משפחתו ניסתה להגיע להסדר של [[פיצוי]] כספי עם אנשי ראשון לציון, והדעות חלוקות באשר לטיבו של הסדר זה. על פי גרסה אחת, מכרה המשפחה לאיכרים את אחד מפרדסיה. על פי גרסה אחרת, הוצע לפרנסי ראשון לציון פיצוי בסך 10 אלפים פרנק, אך תושבי ה[[מושבה]] העדיפו להשקיעם
▲רוק, עצמו, מכר 600 דונם של אדמת 'בוכריה' שלגדות [[הירקון]] בקרבת המושבה [[פתח תקווה]] לקבוצת רוכשים יהודים ובהם הפרדסנים [[שמעון רוקח]] ו[[פרץ פסקל]] עליהן ניטע ב-1905 [[פרדס בחר-יה]] ששנים רבות נחשב לפרדס הגדול בארץ{{הערה|[[יצחק רוקח]], פרדסים מספרים, [[הוצאת מסדה]], 1970, ע"מ 110-111}}. ומשפחת רוק, ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]], ככל הנראה לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים, מכרה את 'בית רוק' והפרדס סביבו למשפחות קליין ושפיר מ[[נווה שאנן (תל אביב)|שכונת נווה שאנן]] הסמוכה. לפי גרסה אחרת, בתחילה התגוררו בבית [[מיסיון|מיסיונרים]] [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]], ומהם עבר לידיים יהודיות. בשנים [[1927]], [[1929]] ו-[[1932]] נערך [[יריד המזרח]] על אדמות הפרדס, שנעקר בינתיים. ב-[[1937]] תרמו המשפחות את הקרקע ל[[עיריית תל אביב]], לשם בניית התחנה המרכזית, מתוך מחשבה שהתחנה תעלה את ערכיהם של נכסים נוספים בהן החזיקו.
▲ב'בית רוק' עצמו, לימים בפאתי התחנה המרכזית, התגורו באותה העת משפחות יהודיות ב[[דמי מפתח]]. בקומת קרקע פעלו בעלי מלאכה שונים, ובהם [[פרזול סוסים|מפרזל סוסים]], [[פסל (מקצוע)|פסל]], [[ריתוך|רתך]], [[משתלה]] ומפעל ל[[מוזאיקה]]. הבאר נאטמה בידי הדיירים, אך שרידיה עדיין קיימים.
במרוצת השנים עזבו את הבית הדיירים, ונותרו בו רק בתי מלאכה ובתי עסק שונים. הוא סובל מהזנחה רבה, קירותיו נסדקו, חלקם סובלים מרטיבות, ותוספות בנייה שונות שנועדו לשרת את בתי העסק הפועלים בו פגעו במראהו. עם זאת, המבנה בעל גג הרעפים עדיין חריג במראהו ביחס לבנייה העירונית שבסביבתו.
==קישורים חיצוניים==
|