אלכסנדר סקריאבין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Roybb95 (שיחה | תרומות)
מ כיתוב תמונה
י.ש (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 5:
אלכסנדר סקריאבין (Scriabin, Skriabin) נולד ב[[מוסקבה]]. מגיל צעיר למד פסנתר אצל המורה הדגול זבירב, שהיה גם מורהו של המלחין והפסנתרן הרוסי הידוע [[סרגיי רחמנינוב]]. עוד לפני היותו מלחין-מיסטיקן הכותב סימפוניות מורכבות לתזמורות ענק, היה סקריאבין [[פסנתרן]] קונצרטים מבריק, כשה[[פסנתר]] הוא הציר עליו נשען עיקר פועלו כמלחין. בתחילת דרכו ניכר דמיון רב בין סקריאבין ובין המלחין הפולני [[פרדריק שופן]], הן מבחינת הסגנון המוסיקלי, והן מבחינת החשיבות לה זוכה הפסנתר במרכז היצירה המוסיקלית. שתי הסימפוניות הראשונות, שלוש הסונאטות הראשונות לפסנתר, הקונצ'רטו לפסנתר בפה-דיאז מאז'ור, ושפע היצירות הקטנות לפסנתר (אטיודים, פרלודים, מזורקות), מייצגים את תקופה זו ביצירתו של המלחין.
 
בסביבות סוף [[המאה ה-19]] חל שינוי ניכר באופיו של המלחין, כשזכה ל"הארה", והחל מתעניין באינטנסיביות ב[[תיאוסופיה]], תורה מודרנית מיסטית שעיקרה ידיעה של האל דרך האקסטזה והאינטואיציה האישית. המוסיקה שלו הושפעה גם היא מחיפושיו ה[[פילוסופיה|פילוסופיים]], והלכה ונעשתה אינדיבדואלית ומקורית יותר ויותר. בסונאטה הרביעית שלו לפסנתר (1903) מופיעים ניצני סגנונו החדש של סקריאבין, והסונאטה החמישית הפופולארית, שנחשבת בעיני רבים ליצירת מופת, קובעת את הטון לשאר הסונאטות לפסנתר הבאות אחריה (חמש במספר)- מבנה חד-פרקי, בדרך-כלל בעל צורה סבוכה,; אקורדים כבדים ועמוסים לעייפה,; ערפול מעודן של המקצב, וחיפושים הרמוניים, שבהם הולכת הטונאליות ומתערפלת עד לאטונאליות גמורה.
 
הסונאטה החמישית נכתבה בשישה ימים, מיד עם גמר יצירה אחרת שכתב סקריאבין, הפעם לתזמורת ענק, ושמה "פואמת האקסטזה" (בוצעה בפריז, 1908). זוהי סימפוניה בעלת פרק יחיד, שבה הנושאים המוסיקליים אמורים לייצג נושאים פילוסופיים מופשטים.