ארתור שפנייר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אברם העברי (שיחה | תרומות) מ ←קורות חייו: הוספת קישור לערך שמואל דוד לוינגר |
אברם העברי (שיחה | תרומות) מ ←קורות חייו: היפוך שם - משמואל דוד ל- דוד שמואל |
||
שורה 20:
[[קובץ:Arthur Spanier Scripts.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף מרשימותיו של שפנייר (מקור: [[ספריית המדינה בברלין]], מחלקת המזרח, Or HB D 15, עמ' 1)]]
במסגרת עבודתו ערך שפנייר רשימות של כתבי-היד העבריים שבספריית המדינה בברלין. כאשר הוקם [http://www.jnul.huji.ac.il/imhm/ המכון לכתבי-יד עבריים] ב[[ירושלים]],{{הערה|1=המכון לכתבי-היד העבריים בירושלים הוקם בשנת 1950. מטרתו הייתה לאסוף תצלומים של כתבי-יד עבריים בספריות בעולם, ולהעמידם לרשות החוקרים בארץ. בראשית קיומו היה המכון ברשות [[משרד החינוך והתרבות]], ובשנת 1962 הועבר לרשות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}}, (כיום – [[הספרייה הלאומית]]). אז השתנה שמו ל"מכון לתצלומי כתבי-יד עבריים", כדי להבחין בינו ובין מחלקת כתבי-היד המקוריים.}} נעזרו החוקרים [[נחמיה אלוני]] [[
לאחר [[עליית הנאצים לשלטון]] בשנת [[1933]], נחקק ה[[חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי|חוק להשבת הפקידות המקצועית הלאומית על כנה]], אשר חִייב כל [[פקיד]] שאינו בן "[[הגזע הארי]]" לצאת לגמלאות. שפנייר, ששירת בצבא הגרמני ולחם בחזית במלחמת העולם הראשונה, היה פטור מחובה זו על פי סעיף-המשנה בחוק, אך בסוף שנת [[1935]], בעקבות [[חוקי נירנברג]], נאלץ לפרוש לגמלאות. שפנייר ניסה להעביר את רוע הגזירה והגיש הצהרה שמשפחתו ותיקה בגרמניה (להבדיל מיהודים שהיגרו בדורות האחרונים לגרמניה מ[[מזרח אירופה]]), אך ללא הועיל. במקומו התמנה [[יוהנס פול|יוהאנֶס פול]] (Pohl), חבר [[המפלגה הנאצית]].{{הערה|1=על יוהנס פול ועל פעילותו ב[[ביזה|ביזת]] אוספים וארכיונים יהודיים ראו דב שידורסקי, '''גווילים נשרפים ואותיות פורחות: תולדותיהם של אוספי ספרים וספריות בארץ ישראל וניסיונות להצלת שרידיהם באירופה לאחר השואה''', [[הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס]], [[ירושלים]] תשס"ח, עמ' 189–196, ISBN 9789654933353.}}
| |||