הכוחות המזוינים של עיראק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
במהלך שנות ה-60 דיכא צבא עיראק מרידות של ה[[כורדים]] בצפון המדינה והחל גם להתערב בפוליטיקה המקומית. מעורבות זו הובילה לבסוף ל[[הפיכה]] ([[מהפכת ה-14 ביולי]]) בהנהגתו של [[עבד אל-כרים קאסים]]. תביעתה של עיראק על ריבונות באזור הגבול עם [[כווית]] הביאה במהלך שנות ה-60 להצבתו של כוח בריטי בכווית אך עיראק נמנעה מלתקוף את כווית עד תחילת שנות ה-90.
במאי [[1967]] לקראת פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] [[חיל המשלוח העיראקי במלחמת ששת הימים|נשלח לירדן חיל משלוח גדול בסדר גודל דיוויזיוני]] במטרה לסייע ל[[צבא ירדן]] במלחמה הצפויה כנגד [[ישראל]]. חיל המשלוח התמקם ב[[יהודה ושומרון|גדה המערבית]] אך נסוג לנוכח
עלייתו של [[סדאם חוסיין]] הביאה להתעצמותו של הצבא העיראקי ותחת שלטונו של סדאם חוסיין, הפך הצבא העיראקי לאחד הגדולים בעולם. ב-[[1980]] הוביל סדאם את עיראק ל[[מלחמת איראן-עיראק]] שנמשכה עד [[1988]] וגבתה קורבנות רבים משני הצדדים ולפגיעה קשה בכלכלת שתי המדינות. במהלך המלחמה, הגיע גודל הצבא העיראקי לחצי מיליון חיילים, פי שניים מגודלו בתחילת המלחמה. למרות התוצאות הקשות של המלחמה, הצבא העיראקי המשיך בגדילתו וערב [[מלחמת המפרץ]] נאמד כוחו בכמיליון חיילים, 650 מטוסי קרב וקרוב ל-2,000 טנקים. בסיום המלחמה פרץ מרד שיעי בדרום המדינה שדוכא באגרסיביות. על הכוחות העיראקים הוטלו מגבלות קשות ונאסר על חיל האוויר העיראקי לטוס מעל אזורים נרחבים משטחה של עיראק, זאת במטרה לספק הגנה לשיעים ולכורדים ולעודד את מרידתם כנגד סדאם חוסיין.
| |||