קנה סוכר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מיותר, יש פה כבר שפע תמונות ביחס לגודל הטקסט, במיוחד לא בתבנית
מ עיצוב
שורה 13:
[[תמונה:Extracting Sugar Cane Juice.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סחיטת מיץ מקנה סוכר ב[[שוק (מסחר)|שוק]] ב[[עכו]]]]
[[תמונה:Extracting Sugar Cane Juice in Brazil.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סחיטת מיץ מקנה סוכר ב[[ברזיל]]]]
'''קנה סוכר''' ([[שם מדעי]]: ''Saccharum'') הוא [[צמח]] [[עשב]]וני רב-שנתי [[משפחה (טקסונומיה)|ממשפחת]] ה[[דגניים]]. [[גבעול]]יו של קנה-הסוכר הם קנים גבוהים, המגיעים עד לגובה של 7 מטר, והם מלאים ופרוקים לפרקים. לגבעולים עלים ארוכים ורחבים יחסית, ובקרקע יש להם [[קנה שורש|קני-שורש]].
 
עם הסוג קנה-סוכר נמנים כ-12 מינים, שרובם גדלים באזור ה[[טרופי]] של חצי-הכדור המזרחי. המין החשוב ביותר בסוג זה הוא קנה-הסוכר התרבותי. מצמח זה מפיקים כיום יותר ממחצית כמות ה[[סוכרוז|סוכר]] הנצרך בעולם כולו, והוא עולה אפוא בחשיבותו על [[סלק סוכר|סלק הסוכר]]. ארצות גידולו העיקריות הן [[הודו]] ו[[ברזיל]]. גידול קנה-הסוכר החל כבר בימי קדם, ולראשונה, הפיקו ממנו סוכר ב[[הודו]] וב[[סין]].
שורה 20:
 
==שימושים==
השימוש העיקרי בקנה הסוכר התרבותי הוא כאמור להפקת סוכר והוא מהווה קרוב ל- 60% מהמקורות להפקתו. היבול העולמי הממוצע הוא 500 ק"ג סוכר ל[[דונם]]. ב[[ישראל]] הגיעו להיקפים של פי שניים עד שלושה (1988)‏‏{{הערה|1=[[‏עזריה אלון]] - עורך, '''החי והצומח של ארץ ישראל''', כרך: 12 - צמחים ובעלי חיים במשק האדם, [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]] ו[[החברה להגנת הטבע]], 1988‏}}
 
מקנה הסוכר מפיקים משקאות אלכוהוליםאלכוהוליים כמו [[קשאסה]] ו[[רום]]. בתהליך הפקת הסוכר נוצרת [[דבשה|מולאסה]] המשמשת לצריכה ישירה או ליצור הרום, כמאכל בעלי חיים והפקת כוהל. שאריות הסיבים לאחר מיצוי הסוכר משמשים להסקה במפעלי הסוכר וליצור אנרגיה בשיטת [[ביומסה]]. כמו כן הם משמשים כמאכל לבהמות ובתאית שבהם משתמשים בתעשיית ה[[נייר]].
 
את המיץ המופק מגריסת הקנים ניתן לשתות. ב[[המטבח הסיני|תזונה הסינית]] ובתרבות ה[[בדואים|בדואית]] מייחסים לו תכונות רפואיות. בעבר היה ניתן לרכוש בשווקים בישראל קני סוכר חתוכים (מוכרים בשם "קיינה") ונהגו ללעוס אותם ולמצות מתוכם את המיץ. כיום ניתן להשיג מיץ זה במספר מקומות בארץ.