סריסה – הבדלי גרסאות

 

ה'''סריסה''' (מ[[יוונית]]: '''σάρισα''') הייתה [[נשק מוט]] ארוך במיוחד מטיפוס [[רומח]] שהתקבל ב[[הצבא המוקדוני|צבא המוקדוני]] בתקופתו של המלך [[פיליפוס השני]] ושנותר בשימוש לכל אורך [[התקופה ההלניסטית]]. למרות שהסריסה הייתה מקובלת גם כ[[רומח פרשים]], עיקר פרסומה נבע מהיותה הנשק הראשי של [[נושא הרומח|נושאי הרומח]] של ה[[פלנקס]] המוקדוני ושל הפלנקס ההלניסטי.

הסריסה נזכרת רבות בחיבורים היסטוריים מהעת העתיקה, למשל בכרוניקות של [[אריאנוס]], של [[קורטיוס רופוס]] ושל [[ליוויוס]] ובביוגרפיות של [[פלוטארכוס]]. ניתן למצוא דיונים רבי חשיבות בסריסה של התקופה ההלניסטית בהיסטוריה של [[פוליביוס]]. נוסף על כך זוכה הסריסה להתייחסויות מפורטות בכתבי ה[[טקטיקנים]], [[איליאנוס]], [[אסקלפיודוטוס]], [[פוליאנוס]] ואחרים.

 

 

==על הסריסה==

 

====מידות חלקי הברזל של הסריסה====

 

====משקל הסריסה====

 

====הבדלי המידות בין הסריסה לבין הדורה====

 

==החזקת הסריסה בפלנקס==

 

פוליביוס העניק תיאור טוב של הפלנקס ההלניסטית של ראשית המאה השנייה, אשר בה הגיעה הסריסה לאורך של 6.4 מטר. בפלנקס, שמתאר פוליביוס, עמדו החיילים במרווח של 90 סנטימטר אחד מהשני. הסריסות של השורה הראשונה הוחזקו במקביל לקרקע כאשר 4.5 מטרים מהסריסה בולטים קדימה. השורות השנייה עד החמישית הטו גם הן את הסריסות שלהן קדימה (לא ברור אם במקביל לקרקע או בזווית אחרת). הסריסה החמישית בלטה 90 סנטימטר מעבר לשורה הראשונה אם הוחזקה במקביל לקרקע ופחות מכך אם בהטייה אלכסונית. השורות השישית עד השמינית של הפלנקס בתקופתו של אלכסנדר, או עד השורה ה-16 בתקופה ההלניסטית, השעינו את הסריסות שלהן על כתפי האיש שלפניהן ובכך יצרו מיסוך שסיפק הגנה מסוימת ללוחמי הפלנקס מפני נשק קליעים.