אנזים – הבדלי גרסאות

לכל אנזים '''[[אתר פעיל]]''' אחד או יותר, אליו נקשרים המגיבים ובו מתרחשת התגובה הכימית. לא תמיד מדובר בשני מגיבים או יותר; אנזימים מסוגלים לזרז תגובות בהן מתפרקת [[מולקולה]] גדולה לכמה מולקולות קטנות, למשל. המגיב או המגיבים מכונים '''[[סובסטרט]]''' (Substrate) אובמובן בעבריתשל '''מצעחומר''' ומסומלים באות '''S'''. התוצרים שמתקבלים מפעולות האנזים נקראים '''Products''' או בעברית '''תוצרים''' ומסומלים באות '''P'''. האנזים עצמו מסומל באות '''E''', ואנזים הקשור לסובסטרט מסומל '''ES''' ("קומפלקס אנזים-סובסטרט").

* '''טמפרטורה''' - כאשר הטמפרטורה עולה, קצבלקצב הפעילות של האנזימיםאנזימים עולהיש עדמקסימום לרמהבטמפרטורה מסוימת, היאשנהוג הטמפרטורהלהתייחס האופטימליתאליה כאופטימלית. טמפרטורה זו דומה לטמפרטורת הפעילות המקובלת של היצור ה[[חיים|חי]] ממנו הם נלקחו. אולם, הטמפרטורה האופטימלית משתנהמתקבלת מעטכתוצאה מאנזיםמאיזון לאנזים,בין באותושני יצורגורמים: חי.(1) כאשרהסיכוי הטמפרטורהלמפגש עולה,בין עולהמולקולות גםגדל ככל אנרגייתשאנרגיית התנועה שלשלהן המולקולותגדלה, וכךכלומר גדלככל הסיכוישהטמפרטורה למפגשגבוהה ביניהם.יותר; עםו(2) זאת,המבנה כשהטמפרטורההמרחבי תהיהשל מעלהאנזים הטמפרטורהיעיל האופטימלית,לזירוז המבנההראקציה המרחבירק שלעד האנזיםלטמפרטורה ישתנהמסוימת (דנטורציה)שמעבר וקצבלה הפעילותיעילותו ירדיורדת ככל(עקב שהטמפרטורהדנטורציה תמשיךחלקית לטפסאו מלאה).

* '''ריכוז האנזים והסובסטרט''' - כאשרככל שגדל ריכוז האנזים יגדלעולה גם יעלה קצב התהליךהראקציה האנזימתית, עד מצבאשר שכמותכמות הסובסטרט כבר אינה מספיקה. (כלומר, כל מולקולות הסובסטרט כבר התחברו לאנזימים ואין מולקולות פנויות). במצב כזה, תוספת של מולקולות אנזים לא תועיל. באותה מידה, אםככל מעלים אתשגדל ריכוז הסובסטרט יעלהעולה גם קצב התהליךהראקציה אךהאנזימתית, במידהכל ואיןעוד קיימות מספיק אנזימיםמולקולות פנויים הקצבאנזים לא יעלהפנויות.