סמיוטיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה
עריכה
שורה 1:
{{עריכה|ויקיזציה|נושא=מדעי הרוח|נושא2=מדעי החברה}}
'''סמיוטיקה''' היא חקר ה[[סימן|סימנים]] ומערכות סימנים.
 
העיסוק המקורי של הסמיוטיקה התמקד ב[[שפה טבעית|שפות טבעיות]]{{הערה|שם=פרשנות|Melnikova, E. V., & Melnikov, O. A. (2011). Scientific comprehension of the nature of information. Scientific and Technical Information Processing, 38(2), 99-104.}}. עם הזמן הסמיוטיקה החלה לכלול מערכות סמלים נוספות כמו [[שפת תכנות]], [[שפה פורמלית]] ומערכות סמלים (כמו [[קוד מורס]]){{הערה|שם=פרשנות}}.
'''סמיוטיקה''' היא חקר ה[[סימן|סימנים]] ומערכות סימנים.
 
"סימיוזה" היא תהליך הפירוש של סימן או התהליך של יצירת [[משמעות]]{{הערה|שם=פרשנות}}.
 
==תחומי עיסוק==
העיסוק המקורי של הסמיוטיקה התמקד ב[[שפה טבעית|שפות טבעיות]]{{הערה|שם=פרשנות|Melnikova, E. V., & Melnikov, O. A. (2011). Scientific comprehension of the nature of information. Scientific and Technical Information Processing, 38(2), 99-104.}}.
עם הזמן הסמיוטיקה החלה לכלול מערכות סמלים נוספות כמו [[שפת תכנות]], [[שפה פורמלית]] ומערכות סמלים (כמו [[קוד מורס]]){{הערה|שם=פרשנות}}.
בהמשך הסמיוטיקה התרחבה גם למערכות טבעיות שונות אשר יצרו תתי תחומים כמו ביו-סמיוטיקה, סוציו-סמיוטיקה, אתנו-סמיוטיקה וסמיוטיקה אבסטרקטית{{הערה|שם=פרשנות}}.
 
"'''סימיוזה'''" היא תהליך הפירוש של סימן או התהליך של יצירת [[משמעות]]{{הערה|שם=פרשנות}}.
==ההיסטוריה של הסמיוטיקה==
[[ג'ון לוק]] הוא הראשון ש[[תחדיש|טבע את המונח]] סמיוטיקה בשנת [[1690]] בחיבורו "''An essay concerning human understanding''".
 
[[צ'ארלס פירס]] ([[1839]]–[[1914]]), ממכונני האסכולה ה[[פרגמטיקה|פרגמטית]] ב[[פילוסופיה]], ייסד את הסמיוטיקה כתחום [[מחקר]]. צורה זו של סמיוטיקה מבוססת על התפיסה כי [[סימן|סימנים]] מורכבים מיחס משולש בין עצם, [[ייצוג|ייצוגו]] והנמען המפרש את הסימן.
 
[[פרדינן דה סוסיר]] ([[1857]]–[[1913]]), ממייסדי [[בלשנות מודרנית|הבלשנות המודרנית]], יצר, בערך באותו זמן כמו פירס, תחום מחקר שקרא לו "'''סמיולוגיה'''". סוסיר ביסס מושג של הסימן כבנוי משני אלמנטים, [[מסמן]] ו[[מסומן]] וקבע ששני אלו מקיימים ביניהם קשר שרירותי. יש דעה של חוקרים אחרים לפיה הקשר בין ה[[סימן]] ל[[מסומן]] הוא טבעי ולא שרירותי; ראה הבקורת של [[אמיל בנבניסט]]. המחלוקות סביב שאלה זאת היא המחלוקת סביב [[טבע או הסכמה]] ב[[שפה|לשון]]. [[אומברטו אקו]] גרם לקהל רחב להיוודע לסמיוטיקה על ידי פרסומיו השונים, שהמוכר בהם הוא ''A Theory Of Semiotics''. אקו הכיר במפורש בחשיבותו של פירס.
 
סמיוטיקה התפתחה כענף של ה[[סטרוקטורליזם]], ורבים מחוקריה יצאו מאסכולה זו. עם זאת, מאז שנות השישים, כאשר ה[[פוסט סטרוקטורליזם]] תפס מקום מרכזי בשיח האקדמי, הפכה הסמיוטיקה לכלי מרכזי בידיהם.
 
== תחום העיסוק ==
==בעיית האבטיפוס==
השאלה העיקרית שבה עוסקת הסמיוטיקה היא מה שמכונה, "בעיית ה[[אבטיפוס (פסיכולוגיה)|אבטיפוס]]" (the prototype problem), כלומר בשאלה כיצד אנו מזהים עצמים שונים כבעלי [[משמעות]] זהה ומדוע נראה כי למרות יכולתנו לעשות זאת, אנו זקוקים תמיד גם לאבטיפוס המייצג את המשמעות הזו. כדי להבין את הבעיה, נסו לדמיין [[שולחן]]. סביר להניח שרובכם ראיתם בדמיונכם לוח עץ מרובע בעל ארבע רגליים. למרות זאת לא תתקשו לזהות שולחנות בעלי צורה שונה ומשונה, או בעלי מספר כלשהו של רגליים, כשולחנות. השאלה היא אם כן, מה הופך את השולחן לבעל משמעות "שולחנית", ומדוע למרות יכולתנו להעניק משמעות כזו ל[[אובייקט|עצמים]] שונים ומשונים, רובנו יתארו "סתם שולחן" כאותו אבטיפוס.
 
=== סמיוטיקה והבלשנות המבנית ====
ה[[בלשנות מבנית|בלשנות המבנית]] מנסה לתאר את המערכת הלשונית כמערכת של מסמנים. ככזאת, העיסוק בצימוד של "ערך" למסמן לשוני נתון הוא אחד העיסוקים העיקריים במחקר המבני אודות הלשון. רוב הבלשנים המשתייכים לאסכולה המבנית, מקבלים כנקודת המוצא שלהם את ה[[ניגוד הלשוני]], כפי שהוגדר על ידי [[פרדינן דה סוסיר]], כמקור להיווצרותו של הערך הלשוני, תוך ניסיון להימנע מהשימוש במונח "משמעות" שאינו מוגדר באופן מדויק מספיק לטעמם ואי לכך מעורפל ולא [[מדע|מדעי]] דיו.
ה[[בלשנות|בלשן]] ה[[דנמרק|דני]] [[לואי יילמסלאו]] (Hjelmslev) בספרו "Prolegomena to a theory of language", המשיך לפתח את הרעיונות של סוסיר בדבר מסמן ומסומן, תוך ביקורת הן עליהם והן על הבלשנות המבנית של תקופתו. לתורתו הסמיולוגית הוא קרא בשם "גלוסומטיקה" - "מחקר יחידות שפה".
 
=== סמיוטיקה חישובית ===
[[סמיוטיקה חישובית]] היא הניסיון להנדס את תהליך הסימון בצורה שניתנת למעקב. ניתן לתפוס סמיוטיקה חישובית כצורת חקירה של [[בינה מלאכותית]] ו[[ייצוג ידע]], שמושרשת בתאוריית הסימנים.
 
=== סמיוטיקה רפואית ===
[[סמיוטיקה רפואית]] חוקרת את הצורה שבה מפרשים [[חולה|חולים]] את ה[[סימפטום|סימפטומים]] שלהם, ומעניקה חשיבות מיוחדת לדרך שבה חולה מתאר [[כאב]] או סימפטומים אחרים, ש[[פיזיולוג]] אינו יכול לחוות או למדוד ישירות.
 
=== סמיוטיקה ותורת הספרות ===
סמיוטיקה [[ספרות|ספרותית]] מחילה את תורת הסימנים (וכן תורת התקשורת ותורת האינפורמציה) על פרשנות של יצירות ספרות. לעתים קרובות נוטים סמיוטיקאים ספרותיים להשתמש בכלים וטכניקות של "מדעים קשים", כגון [[מתמטיקה]] וניתוח ממוחשב של טקסטים, ל[[ביקורת ספרות|ביקורת ספרותית]].
 
אחרים, כמו החוקר ה[[צרפת|צרפתי]] [[רולאן בארת]], ו[[מרקסיזם|מרקסיסטים]] רבים, משתמשים בשיטות סמיוטיות כמכשיר לביקורת [[פוליטיקה|פוליטית]] וחברתית. מוצרי [[תרבות הפופ]] נעשו למטרות שכיחות לגישה הסמיוטית. בארת, למשל, פרסם מחקרים רבים המנתחים [[פרסומת|פרסומות]], [[סדרת טלוויזיה|סדרות טלוויזיה]], [[משחק|משחקי]] ילדים וכדומה. מחקרים אלה התפרסמו גם בעברית בספר "''מיתולוגיות''".
 
=== סמיוטיקה בחינוך ===
סמיוטיקה בחינוך הוא תחום אשר התפתח מאוד בעולם החל מסוף [[המאה ה-20]]. ב[[ארצות הברית]], ב[[אוסטרליה]], ב[[אנגליה]], ב[[צרפת]], ב[[גרמניה]], ב[[איטליה]], ב[[ספרד]], ב[[פינלנד]], בדרום אמריקה וכו' קמו מגמות בבתי ספר ל[[חינוך]] וב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]], וכמו כן הוקמו קבוצות ומכוני מחקר.
יישומיי סמיוטיקה בחינוך בודקים תרומתם של המודלים הסמיוטיים, ובמיוחד תרומתו של המודל הסמיוטי של ה[[פילוסוף]] האמריקאי צ'ארלס סנדרס פירס (1839–1914) לסוגיות חינוך והוראה. ג' ל' למקה (J. L. Lemke) מ[[אוניברסיטת שיקגו]] עוסק בניתוחי [[מולטימדיה]] ו[[משחק מחשב|משחקי מחשב]] וכן בניתוחים סמיוטיים בחינוך ל[[מדע]].
שורה 51 ⟵ 39:
כיוון של סמיוטיקה חברתית, Social Semiotics, פותח באנגליה על ידי Gunther Kress וכן על ידי Michael Halliday. זרם זה משפיע מאוד גם על המחקר בנושא החינוך המתמטי וכן החינוך הלשוני.
 
==ההיסטוריה של הסמיוטיקה==
==סמיוטיקה ותורת המערכות המרוכבות==
[[ג'ון לוק]] הוא הראשון ש[[תחדיש|טבע את המונח]] סמיוטיקה בשנת [[1690]] בחיבורו "''An essay concerning human understanding''".
 
[[צ'ארלס פירס]] ([[1839]]–[[1914]]), ממכונני האסכולה ה[[פרגמטיקה|פרגמטית]] ב[[פילוסופיה]], ייסד את הסמיוטיקה כתחום [[מחקר]]. צורה זו של סמיוטיקה מבוססת על התפיסה כי [[סימן|סימנים]] מורכבים מיחס משולש בין עצם, [[ייצוג|ייצוגו]] והנמען המפרש את הסימן.
 
[[פרדינן דה סוסיר]] ([[1857]]–[[1913]]), ממייסדי [[בלשנות מודרנית|הבלשנות המודרנית]], יצר, בערך באותו זמן כמו פירס, תחום מחקר שקרא לו "'''סמיולוגיה'''". סוסיר ביסס מושג של הסימן כבנוי משני אלמנטים, [[מסמן]] ו[[מסומן]] וקבע ששני אלו מקיימים ביניהם קשר שרירותי. יש דעה של חוקרים אחרים לפיה הקשר בין ה[[סימן]] ל[[מסומן]] הוא טבעי ולא שרירותי; ראה הבקורת של [[אמיל בנבניסט]]. המחלוקות סביב שאלה זאת היא המחלוקת סביב [[טבע או הסכמה]] ב[[שפה|לשון]]. [[אומברטו אקו]] גרם לקהל רחב להיוודע לסמיוטיקה על ידי פרסומיו השונים, שהמוכר בהם הוא ''A Theory Of Semiotics''. אקו הכיר במפורש בחשיבותו של פירס.
 
סמיוטיקה התפתחה כענף של ה[[סטרוקטורליזם]], ורבים מחוקריה יצאו מאסכולה זו. עם זאת, מאז שנות השישים, כאשר ה[[פוסט סטרוקטורליזם]] תפס מקום מרכזי בשיח האקדמי, הפכה הסמיוטיקה לכלי מרכזי בידיהם.
 
=== סמיוטיקה ותורת המערכות המרוכבות ===
החל משנות ה-80 של [[המאה ה-20]], לצד התפתחותה של היכולת לבצע [[סימולציות חישוביות]], התפתח ענף מתמטי הקרוי [[תורת המערכות המרוכבות]] (Complex Systems Theory) המבקש להסביר באמצעים חישוביים, את ה[[דינמיקה (מכניקה)|דינמיקה]] של תהליכים מורכבים ביותר, בתחום [[מדעי הטבע]] בעיקר ([[אסטרופיזיקה]], [[תרמודינמיקה]], [[אקולוגיה]] ועוד), אך גם בתחום [[מדעי החברה]]. כחלק ממחקר זה זוהה תהליך פשוט למדי שהחוקרים מכנים אותו "[[סמיוזה פתוחה]]" (Open-Ended Semiosis). מהמחקר עולה כי סמיוזה פתוחה היא אחד מהתהליכים הבסיסיים המתרחשים בכל מערכת שבה יצורים חיים מקיימים ביניהם [[אינטראקציה]], ושניתן להסביר באמצעותה את האופן שבו נוצר שיתוף פעולה כתוצאה מאינטראקציות אלה. בהתאם למודל שפותח על-פי ממצאים אלה (בין היתר על ידי נורמן ל' ג'ונסון מ[[מעבדות לוס-אלאמוס]] של ממשלת [[ארצות הברית]]), משמעות מוענקת לפרטי [[מידע]] (או [[סמל|סמלים]] במשמעותם הסמיוטית הרחבה), על ידי תהליך [[איטרציה|איטרטיבי]] של יצירת רשת של קשרים ביניהם ומציאת מסלולים אופטימליים ברשת זו. מודל זה מאפשר לבסס את הסמיוזה כגורם המרכזי ביצירתה של "אינטֶליגנציה סימביוטית" המבוססת על סוג של שיתוף פעולה בתוך קבוצה של פרטים, שמאפשר פתרון של בעיות מורכבות ביותר ביחס ליכולתם האינדיבדואלית של הפרטים בקבוצה. המחקר בתחום זה שופך אור על האופן שבו פועלות חברות של [[בעלי חיים]] בביצוע של משימות מורכבות (למשל, [[נדידת עופות|נדידת הציפורים]]), ואף על דרכי הפעולה של ארגונים אנושיים.