בקכידס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מערכות בית בצי: סידור |
|||
שורה 19:
במהלך קרב קשה שניטש שעות ארוכות באזור שעליהן משתרעות הערים [[רמאללה]] ו[[אל בירה]] ובעמק שלמרגלות אלעשה, בוצעה ככל הנראה הטעיה מתוחכמת כלפי יהודה, שבה האגף הימני הסלווקי שבו כוח הפרשים עם בקכידס נסוג. יהודה וטובי לוחמיו נתפתו לרדוף אחרי בקכידס ואנשיו, ולהתנתק מהכוח העיקרי שלו, במקביל לכך שהאגף הימני של יהודה נחלש, והסלווקים באותה אגף, במקום לרדוף אחריו, נפנים לאגף מאחור את כוחות יהודה. וביחד איתם הכוח הסלווקי של בקכידס שב להתקיף את יהודה, ויהודה ואנשיו נקלעו למצוקה קשה, לאחר ששני האגפים הסלווקים כיתרו אותו מלפנים ומאחור, עד ש"כבדה עליהם המלחמה" והם ניגפו ויהודה נהרג. לאחר הצלחתו בקרב זה בקכידס מחליט להישאר בירושלים, ולהשגיח מקרוב על המשך דיכוי המרד.
===
[[קובץ:BattleOfJordanMap he.svg|ממוזער|שמאל|250px|ביצורי בקכידס, וקרב ערבות הירדן]]
קרב אלעשה השיב [[הממלכה הסלאוקית|לממלכה הסלאוקית]] למשך מספר שנים את השליטה במרכזי האוכלוסייה הגדולים ביהודה. אך אם נראה כי מפלה זו ריפתה את ידי המורדים ההפך הוא הנכון. [[יונתן הוופסי]], אחי יהודה, לקח על עצמו את הנהגת המרד כשלצידו עומד אחיו הבכור - [[שמעון התרסי]]. בהנהגתו המורדים שלא יכלו להחזיק ב[[מודיעין]], התיישבו בעזפר בדרום בסמוך לבית צור, וחזרו ל[[מלחמת גרילה]] (1).
בכדי להבטיח את החוסן של מרכז השלטון הסלווקי, ולמנוע התקפות והטרדות מצד החשמונאים, בקכידס הקים קו ביצורים על גבי הצירים הראשיים{{הערה|ההצעה של מיקום הביצורים מבוססת על אבי-יונה. ישנן הצעות קצת שונות למשל של גרשון גליל ([http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/63022.html פרעתון, תמנתה ומערך ביצורי בקכידס])}}, שהגנו על ירושלים מהמורדים מכל הכיוונים (2): [[בית אל]] בצפון, [[בית חורון]] בצפון-מערב, [[אמאוס]] ממערב, תמנה מדרום-מערב, [[תקוע]] מדרום-מזרח, [[יריחו]] ממזרח, ו[[פרעתון]] מצפון-מזרח{{הערה|הזיהוי במפה על פי אבי יונה. חוקרים רבים מזהים את המקום עם פרעתון המקראית ועם הכפר [[פרע'תה]], השוכן 19 ק"מ דרומית-מערבית ל[[שכם]] ו-23 ק"מ מזרחית ל[[קלקיליה]]. אולם, חוקרים אחרים שוללים את אפשרות הזיהוי של פרעתון שביהודה עם פרעתון המקראית, שמיקומה כאמור בארץ אפרים. [[מיכאל אבי יונה]] הציע לזהות את פרעתון שביהודה עם ח'רבת עין פרה שב[[נחל פרת]], ו[[גרשון גליל]] זיהה את פרעתון שביהודה עם חרבת אל פרעה, 4.5 ק"מ צפונית ל[[אדוריים]].}}. ▼
ב-[[157 לפנה"ס]] בעקבות פעולת התגמול של יונתן ושמעון כלפי תושבי [[מידבא]], שאנשיהם רצחו את יהוחנן אחיהם (3), לבקכידס הייתה זו עילה מספקת לצאת עם צבאותיו להילחם במורדים ולנסות להשמידם. כאשר המורדים שבו מעבר הירדן בחזרה לבסיסם בעזפר (4), צבאו שיצא מ[[יריחו]] ניסה ללכוד אותם מ[[עבר הירדן]] כאשר הוא לוחץ אותם במהלך טקטי מוצלח, מכיוון מזרח כשהם דחוקים בגבם לעבר [[נהר הירדן]] וצפון [[ים המלח]] (5). למרות עדיפותו המספרית, ניסיונו הרב ומיקומו העדיף, המורדים יצאו להתקפת נגד מוצלחת, שגרמה לצבאו לאבדות קשות. בחסותה חצו המורדים את הירדן בשחייה ונמלטו חזרה ל[[מדבר יהודה]] (6), ובקכידס שב על עקבותיו לירושלים בידיים ריקות (7).
▲בכדי להבטיח את החוסן של מרכז השלטון הסלווקי בירושלים, ולמנוע התקפות והטרדות מצד החשמונאים שהסתובבו בספר המדבר ועבר הירדן, בקכידס הקים קו ביצורים על גבי הצירים הראשיים{{הערה|ההצעה של מיקום הביצורים מבוססת על אבי-יונה. ישנן הצעות קצת שונות למשל של גרשון גליל ([http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/63022.html פרעתון, תמנתה ומערך ביצורי בקכידס])}}, שהגנו על ירושלים מהמורדים מכל הכיוונים (
לאחר שביצר את יהודה, ואולי בהקשר למותו של אליקים הכהן הגדול בשנת [[159 לפנה"ס]], בקכידס חזר ל[[אנטיוכיה]] (9).
===מערכות בית בצי===
| |||